273
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי 1 הסיבה לכשלון בעבודת ה' היא הרגשת מציאות עצמית, כרמוז בפסוקים
אופן כזה של מילוי שליחות, כאשר אין האדם חושב על עצמו אלא על שליחותו, הוא ענין מהותי בעבודת ה', הנדרש מכל יהודי. יש לומר שדבר זה רמוז בהסבר הפנימי לפסוקים שבפרשתנו המובאים להלן: לאחר המילים ,ועבדתם את ה' אלקיכם... "?:, הכוללים את העבודה באופן כללי (הן עבודה מאהבה% - ,דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא" (=שאין עבודה כעבודת האהבה)"*, והן העבודה של יראה - עבודת עבד5), ממשיך הפסוק* ואומר: ,לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא":
המשמעות של ,משכלה ועקרה" בעבודה הרוחנית היא, שלעבודה (של אהבה ויראה כו'), אין קיום ותוצאות, והסיבה לכך היא: ,בארצך"** - מלשון רצון*: כאשר יש ליהודי רצון עצמי?*, שביעות רצון מעבודתו, המוכיחה על
משפטים ד
הרגשה של מציאות עצמית - הוא חש שהוא עובד ה', שיש לו אהבה ויראה כו'* - זה עלול לגרום לכשלון ח"ו.
כלומר, בתחילה העבודה היא מדודה ומוגבלת לפי שביעות רצונו מעבודתו. אח"כ מביא הדבר לידי כך שהוא מבחין בין עבודה אחת לאחרת: עבודה שהוא נהנה ממנה הוא מוכן לבצע, אך לא עבודה אחרת '* עד שהוא יורד מדרגתו.
והעצה הניתנת כדי ש,לא תהיה...", היא: ,את מספר ימיך אמלא": כאשר יהודי ישים לב ש,ימים יוצרו"?י, שנקבע לו מספר מסויים של ימים שבהם עליו למלא את שליחותו בעולם הזה, וכל רגע שהוא משתמש בו לדבר אחר הרי הוא משנה ומועל בשליחות של מלך מלכי המלכים הקב"ה, - הרי אז הוא מזדעזע ומאבד את הרגשת המציאות העצמית%. הוא שקוע כל כך במילוי שליחותו, עד שאין הוא חש, שהוא הממלא את שליחות ה' - רק השליחות עצמה מורגשת בו.
יותר מכך: כאשר מנסים להזכיר לו על ,ארצך" (על מצבו הרוחני), הוא עונה בשברון לב: מה לי ולרצון או
הערות
- 2. כג, כה.
- 3. שכל אדם צ"ל בשתי בחי' ומדרגות כו' (תניא פמ"א - נז, א).
- 4. ראה זח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א. וראה בארוכה קונט' העבודה פ"א, פ"ג ואילך.
- 5. תניא שם (נו, סע"ב ואילך). וראה קונט' העבודה פ"ב.
- 6. שם, כו. וראה בארוכה (בהבא לקמן) ד"ה לא תהי' משכלה - תו"א, תו"ח ואוה"ת בפרשתנו.
- 7. תו"א שם עט, א. אוה"ת שם ע' א'רנה. - ושם נת' באו"א מהמבואר בפנים.
- 8. ב"ר פ"ה, ח ובמ"כ שם.
- 9. דלא כמחז"ל (אבות פ"ב מ"ד) בטל רצונך כו', או עכ"פ עשה רצונך כרצונו.
- 0. ראה תו"א שם עח, סע"ד. תו"ח שם תלא, א. אוה"ת שם (בריש העמוד).
- 1. ראה תו"א שם עט, א. אוה"ת שם ס"ע א'רנו.
- 2. תהלים קלט, טז. וראה זח"א רכד, א. תו"ח שם פי"ז ואילך. וראה תו"א שם, ב"ג. אוה"ת שם ס"ע א'רסא ואילך. ועוד.
- 3. להעיר מלקו"ת מסעי שם (ועוד): לא הי' יודע ריב"ז אם נתפעל באוי"ר מאחר שלא הרגישם כלל כו'.
- 4. להעיר מהמבואר (ד"ה ויכנעו עמי תרנ"א.
מצוטט ב־23 עמודים
- לקוטי שיחות 239 לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ. לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 273
- תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 273
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.