200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי יא. כהן מדין - חכמה ומעשה של ,לעומת זה"
לפי זה מובן גם המשכו של הפסוק (וישמע יתרו) כהן מדין", שפירושו הוא גם ,כהן לעבודה זרה"*. לכאורה, זוהי סתירה לשבחו של יתרו?
ההסבר לכך:
לתואר ,כהן מדין" יש שתי משמעויות: (א) כהן מלשון שר* (ב) כהן - כומר לעבודה זרה.
שני הפירושים הם, באופן כללי, שני הענינים שהיו אצל יתרו לפני התגיירותו: (א) ,,כהן" מלשון שר - הוא היה נכבד וחשוב אצל אומות העולם, עיקר תפקידו של השר הוא בהנהגת המדינה, ובביצוע פקודת המלך, מעלות המעשה (של מדין). (ב) "כהן" מלשון כומר לעבודה זרה, תואר המסמל גדלות וחשיבות בידיעה והשגה, וכמאמר חז"ל* (המובא עלדידי רש"י) ,שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם".
המשמעות של מכיר בעבודה זרה,
יתרו א
ובכלל בענינינו, היא (כמוסבר בזוהר) שלמות בחכמה (של מדין). דבר זה נבע מטעות בהבנה והשגה, בדומה להסברו הרחב של הרמב"ם'? על כך שבימי אנוש וכו' חשבו שמפני שהקב"ה ברא כוכבים ומזלות וגלגלים, ונתן להם כח להנהיג את העולם, צריך לשבח ולפאר את הכוכבים והמזלות ולכבדם.
וזוהי משמעות המאמר'? שיתרו ,היה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם": היתה לו ידיעה והכרה בכל ה,ממוצעים" של כל העולמות. טעותו בהיותו כהן מדין היתה אי הידיעה וההכרה בכך, שאלה אינם מציאות בפני עצמם כלל ושאסור להחשיבם כמציאות עצמאית.
הפסוק מדגיש ,וישמע יתרו כהן מדין" - שבשני הענינים של ,חכמה ומעשה" היה יתרו - ב,לעומת זה" (בכיוון הטומאה) - בשיא השלימות, ובכל זאת הוא שמע ובא והתגייר, והפך את שני עניני השלימות הללו לשלימויות של קדושה", כדלהלן: ,יתר" - שיתר פרשה אחת בתורה, שלמות בענין החכמה, עד לידיעה כי ,,גדול ה' מכל האלקים" - השלמות באחדות הבורא, ההכרה בכך של ,כל האלקים", לכל ה,ממוצעים". אין שום שלטון וכח עצמי'', והם רק ,כגרזן ביד
הערות
- 1. (משנה תענית (כו, ב) ובפרש"י שם), ולאחר זה הוסיף יתרו פ' אחת בתורה (ראה לעיל בפנים שהוספה בתורה באה בלוחות שניות). ובסיום הסדרה נאמר (כ, כא) "מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך גו'" - שהוא התכלית דמצות בנין ביהמ"ק (רמב"ם ריש הל' ביהב"ח), וע"י הקרבת הקרבנות כו' נעשה השראת השכינה (ראה לקו"ש חי"א ע' 125 ואילך).
- 6. מכילתא כאן. שמו"ר פ"א, לב.
- 7. ראה עד"ז קושיית אוה"ח כאן. אבל ראה פי' הא' בפי' יונתן כאן.
- 8. מכילתא כאן. תנחומא שמות יא. פרש"י ויגש מז, כב. שמות ב, טז. וראה ת"א ות"י כאן.
- 9. מכילתא יח, יא. זהר שם סט, א.
- 0. הל' ע"ז בתחילתן.
- 1. ראה בכ"ז לקו"ש חי"א ע' 74 ואילך.
- 2. להעיר גם מאוה"ח כאן.
- 3. וזה הכריח יתרו ממה ש,בדבר אשר זדו עליהם": באם איבוד מצרים הי' ע"י אופן אחר, הי' מקום לטעות ולומר שגם לכוחות הטבע ישנו כח ושליטה אלא שהוי' גדול מהם ושליט עליהם. אבל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.