96

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

חישוב זה לא יתחיל האביב לעולם אחרי חודש ניסן.

בכך מובנים גם דברי הרמב"ם, שהסיבה לכך ש,סמכנו על מנין זה" (של שנות המחזור) מפני שלפיו ,לא יישאר ממנין ימי החמה חוץ משעה אחת...", כך: ,סמכנו על מנין זה" (של שנות המחזור) מפני שעלדידי ,מנין זה" מקויימת ההלכה שהשנים צריכות להיות ,שני החמה"'?, ולצורך הלכה זו מספיק החישוב ש,לא ישאר... חוץ משעה אחת..." כדי ש,סמכנו על מנין זה", כנ"ל.

ד גם ,תקופת שמואל" מותאמת להלכה

אך יש להבין: לצורך ההלכה של ,שמור את חודש האביב" בהתייחסה לפסח, הכרח להזדקק לחשבון האמיתי, של ,תקופת5 רב

אדא" שרק לפיו ,לא תמצא תוספת במחזור כלל". אם כך, לשם מה צריך הרמב"ם לומר שבהתייחס לענין של ,שנה" מתאים להלכה גם החישוב של ,תקופת שמואל", שאיננו כפי האמת?

תמצית ההסבר לכך היא:

מעצם הענין, שהרמב"ם מביא גם את ,תקופת שמואל" בהלכות קידוש החודש, רואים, שגם חישוב זה איננו רק דיעה בתורת אמת, אלא גם מותאם לפסק ההלכה, שהיא ,,אמת לאמיתו""?.

[וכך נרמז בלשון הרמב"ם< ,שחשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון". כלומר, גם החשבון ,הראשון" - תקופת שמואל - הוא אמת, אך ,חשבון זה" - תקופת רב אדא - הוא ,אמת יותר"]9.

הערות

  1. 4. להעיר מחמרא וחיי סנהדרין שם בשם הרא"ש.
  2. 5. ביד רמ"ה (סנהדרין שם ד"ה ואיכא) מקשה שגם לפי תקופת רב אדא נופלת (לפעמים) תקופת ניסן (בשנת ט"ז למחזור) ביום ט"ז*. אבל עפמ"ש הרמב"ם שם ספ"י: וחשבון שתי התקופות האלו שביארנו (דשמואל ורב אדא) דרכם הכל בקירוב הוא ובמהלך השמש האמצעי לא במקומה האמיתי, אבל במקום השמש האמתי תהי' תקופת ניסן בזמן אלו בכמו שני ימים קודם שתי
  3. 3. *) ביד רמ"ה שם מתרץ דמש"כ בגמרא (ר"ה כא, א) כד חזיא דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה, היינו ,,עד אורתא דשיתסר נגהי שיבסר". אבל ברמב"ם מפורש שם (ה"ב) ,,אם תהי" תקופת ניסן בששה עשר".
  4. 4. בא א שיחות 19
  5. 5. התקופות, נמצא לכאורה דחגה"פ הוא לאחר התקופה** (ראה יסוד עולם שם. הון עשיר לערכין פ"ב מ"ב. ועוד) וראה הערה הבאה.
  6. 6. או י"ל, מדלא הזכיר הרמב"ם בפירוש דסמכינן על חשבון תקופת ר"א בנוגע לפסח* (והזכיר רק ש,סמכנו על מניץ זה"), דס"ל כהדיעות דעכשיו אין חוששין להדין דפסח יהי' אחר התקופה דוקא (ראה פנ"י ר"ה כא, א ד"ה ,בתוס' בד"ה עברה". פי' ר"ח שם. חמרא וחיי שם בשם הרא"ש).
  7. 7. ראה המשך תרס"ו ע' תלא ואילך.
  8. 8. בפ"י ה"ו.
  9. 9. ובפרט להפי' ברמב"ם (פ"ה ה"ב, וראה
  10. 10. **) והאיחור דתקופת תשרי בנוגע לחג, אולי ס"ל להרמב"ם דלא איכפת ולא מעברין בשביל זה. מדלא הביאו ברפ"ד שם. וראה צפע"נ שם ה"ב (וראה שם ה"ג). מנ"ח מצוה ד' סק"ו. ערוך לנר סנהדרין יג, א ד"ה רבי יוסי. ועוד.
  11. 11. *) ולכאורה דוחק לומר דסמיך עמ"ש בפ"י ה"ה וראה הון עשיר שם.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 113 לקו"ש חט"ז ע' 96

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 113 מאותו ספר סנהדרין יג, ב
  2. לקוטי שיחות 94 מאותו ספר סנהדרין יג, ב
  3. לקוטי שיחות 589 מאותו ספר סנהדרין יג, א
  4. לקוטי שיחות 229 מאותו ספר סנהדרין יג, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג. סנהדרין יג, ב
  6. מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א
  7. תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א
  8. תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב סנהדרין יג, ב