90
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי אך אם האיסור שורה גם על עצמיותו של הדבר, ללא קשר עם צורה ותואר, הרי אז איסור ההנאה הוא איסור בפני עצמו, שכולל איסור בשימוש כל"שהוא בחמץ, גם שימוש שאינו ,מביא לידי שום אכילה".
[לפי זה יש לומר, שדעת רבי יוסי הגלילי, המובאת במכילתא?, לפני דעותיהם של רבי אליעזר ורבי עקיבא, ש,מנין... שלקו המצרים במצרים (רק') עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות וכו'", נובעת משיטתן, שחמץ מותר בהנאה<. דעה זו מראה שאיסור חמץ הוא רק בצורתו של הדבר, ולגבי טומאת מצרים מראה הדעה, שהטומאה הגיעה רק אל חיצוניות הדברים, ולפיכך היתה כל מכה רק במציאותם של הדברים, כפי שהם כבר מורכבים מארבעת היסודות].
וארא ה
ו. המחלוקת לגבי החשבת מצרים כאחת מארבע ג(לויות קשורה בשתי
הדיעות הנ'ל
לפי האמור לעיל (סעיף ב) שהמחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא תלויה בעומק חדירת טומאת מצרים אל תוך ארץ מצרים ואל אשר בה, ניתן להסביר הטעם למדרשות חלוקות בנוגע לד' גלויות:
ברוב המקומות< אין גלות מצרים מנויה בין ארבע המלכיות והגלויות, והסיבה הכתובה על כך* היא, כיון שמצרים ,שקול ככולם ויותר מהם... ולכן לא הוזכר בכללם כי הוא בחינה גדולה מכולם". אך מצד שני קיימים מספר מקומות? שבהם מנויה מצרים בין ארבע המלכיות והגלויות, והיא הראשונה שבהם.
ויש לומר, שגם שתי שיטות אלו לגבי מניית מצרים כאחת מארבע
הערות
- 1. (מה"ת*) שלא יבא לאכלו, כמ"ש הר"ן ריש פסחים. פרמ"ג פתיחה להל' פסח ח"א פ"א אות ט'.
- 0. נסמן לעיל הערה 1. וכ"ה בשאר מקומות שבהערה הנ"ל.
- 1. ע"פ המבואר בפנים יומתק הלשון ,,רבי אליעזר אומר כו'" (דמשמע שחולק על ריה"ג) - אף שאינו מוכרח (ראה זבח פסח. הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (קה"ת תשל"ג ושלאח"ז) ע' כו).
- 2. פסחים כג, א. וש"נ.
- 3. אבל להעיר, שבשמו"ר (צויין לעיל הערה 1) גריס ,ר' יהושע", ודעת ר' יהושע היא דחמץ אסור בהנאה (ראה מלא הרועים ע' חמץ בהנאה אות כא).
- 4. ואיסור ב"י כו' - ראה לעיל הערה 19.
- 7. *) כמה דוגמאות לזה - ראה לקח טוב (להר"י ענגל) כלל ח. שד"ח כללים מערכת אל"ף כלל קכא. פאת השדה כללים שם כלל לד
- 5. ראה לדוגמא: ב"ר פ"ב, ד. פט"ז, ד. פמ"ד, טו. שם, יז. ויק"ר ס"פ שמיני.
- 6. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא. ס' הליקוטים שם.
- 7. מגילה (כט, א - בעין יעקב. וראה דק"ס שם): גלו למצרים כו' לעילם כו" לבבל* כו" לאדום.
- 11. וראה זח"א (פא, ב. קכה, סע"א (במדרש הנעלם). וראה רש"י בראשית ב, יא) דנהר הראשון מד' נהרות ,פישון" (בראשית שם) שייך למצרים. וראה לקו"ת ס"פ צו. אוה"ת פרשתנו ע' ב'תרז (,,גלו ישראל לשם ד' גליות והראשון ה" גלות מצרים כו"). ועוד.
- 12. *) בירוש' תענית (פ"א סה"א) מקדים בבל לעילם (ומוסיף יון) וראה דק"ס מגילה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.