34

שבת קודש"', אלא מוסיף ומציין שהיה זה ,,במוצאי שבת קודש דשמות""', ואף יותר מכך: הוא אף מוסיף ששבת קודש פרשת שמות היתה ,,כ"ג (טבת)" - מובן, שההסתלקות קשורה גם, ובעיקר'י, לפרשת שמות''.

יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ כו'" (אגה"ק סי" כח. וראה שם סי' זך וביאורו) - לכן דוקא במוצאי שבת, כשמתחילה העבודה דימות החול (,בקרב הארץ"), זקוקים ביותר להשפעה וגילוי זה.

ולכן נשיאי ישראל, שבעיקר חושבים לא ע"ד עליות שלהם כ"א דואגים על מצבם על בנ"י** ובפרט במוצאי שבת, שזקוקים לבשמים (מפני עזיבת הנשמה יתרה***) ולאמירת אל תירא עבדי יעקב (לקו"ת בלק עב, ב), וגם בעת הסתלקותם לא יעזבו צאן מרעיתם - ניחא להם יותר**%* שה,מוצאי שבת" של צאן מרעיתם יהי' בתכלית העילוי - מאשר העילוי שלהם (,שיכנס למנוחה מיד") - בע"ש.

9 וכלשון ,הקדמת הרבנים בני המחבר" לשו"ע אדה"ז: ,,במוצאי ש"ק כ"ד טבת וכו"".

0) ועד"ז במכתב אדמו"ר האמצעי (דלעיל הערה 2).

1) שהרי ,וארא" אין מוזכר.

2) נוסף לזה דשבת שייכת גם לשבוע הבא כי מיני' מתברכין כולי' יומי (זח"ב סג, ב. פח, א).

שמות - כ"ד טבת שיחות 56

ובמיוחד, כאשר הזמן המדוייק של ההסתלקות היה, כדברי ה,צמח"צדק", ,כחצות שעה י"א", והרי לגבי מספר דינים וענינים קשורות, כידוע'', השעות של מוצאי שבת קודש שלפני חצות הלילה ליום השבת, הרי זה הוכחה נוספת לקשר שבין ההסתלקות לבין פרשת שמות דוקא.

ב. הקשר- גלות ויסורים

תוכנה של פרשת שמות הוא גלות ושעבוד מצרים'". בפרשיות שלפני פרשת שמות - ,ויגש" ו,ויחי" - מדובר על התקופה שלפני שעבוד מצרים, למרות שכבר ירדו למצרים5, כמאמר חז"ל> ,כל זמן שהיה אחד מהם קיים... לא שעבדו המצרים בישראל". מצד שני, בפרשיות שלאחר פרשת שמות - ,וארא" ו,בא" - מדובר אמנם גם-כן על תקופת השעבוד של בני ישראל במצרים, אך בכל זאת מתגלים כבר בפרשת וארא הסימנים לתחילת הגאולה: האותות והמופתים שהראה הקדוש-ברוך-הוא, והמכות אשר הביא על המצריים. גם השעבוד עצמו היה אז קל יותר, ואף יותר מכך: חז"ל אומרים"", ש"בראש השנה*' בטלה