364

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

98 לקוטי ראשונה של יסוד התיבה אלא באמצע אותיות העיקר (ורש"י מביא לכך מספר דוגמאות)... ותיבה שבתחילתה סמ"ך או שי"ן כשהיא מתפעלת התי"ו מפרדת את אותיות העיקר (ורש"י מביא דוגמאות - תחילה למילים המתחילות בסמ"ך - ,סבל" ,סכל" - ולאחר מכן ממילים המתחילות בשי"ן - ,שמר" ,שולל" - ומסיים) מסתולל בעמי9 מגזרת דרך* לא סלולה".

יש להבין:

א) לפי הסדר בפירוש רש", שבתחילה הוא מביא דוגמאות ממילים שתחילתן סמ"ך ולאחר מכן ממילים שתחילתן שי"ן, צריך היה להביא את הדוגמא ,,מסתולל", שתחילתה בסמ"ך: א) ביחד עם כל הדוגמאות של המילים שתחילתן סמ"ך, ב) לפני הדוגמאות שתחילתן שי"ץן?

ב) מדוע אומר רש"י כאן, ש"מסתולל" הוא ,מגזרת דרך לא סלולה" - בשונה ממה שהוא עצמו אומר על הפסוק ,עודך מסתולל" במקומו, בפרשת וארא, ש,מסתולל" הוא ,,מגזרת5 מסלה%6?

ג) מדוע אומר רש"י ,מגזרת דרך לא סלולה", ואינו אומר בקצרה ,מגזרת סלולה", בדומה לדבריו בפרשת וארא: ,מגזרת מסלה"?

מקץ ג

ט. מסלה - כבר בתחילת הגלות קיימת הגאולה

ההסבר לכך בדרך הרמז שבפירוש רש"י:

ההבדל בין פרשתנו לבין פרשת וארא הוא: פרשת מקץ מדברת, כאמור, על סוף תקופת ההכנה לגלות מצרים, ואילו פרשת וארא מדברת על המכות הראשונות שהביא הקודשברוך-הוא על המצרים - תחילת הגאולה":, ובמיוחד לפי מאמר חז"ל*', שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו

במצרים. ובכך מובן מדוע בפרשת וארא, בתחילת הגאולה, אומר רש",

ש"מסתולל" הוא ,מגזרת מסלה": למרות שפרעה ,מסתולל בעמי לבלתי שלחם", הרי זה רק מפני שהוא עדיין לא הבחין שכבר התחילה הגאולה, אך לאמיתו של דבר זה ,מגזרת מסלה" - הדרך כבר סלולה לגאולה". כי עצם העובדה ש,עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם" היתה ,,בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ"*י, ו,למען רבות מופתי בארץ מצרים"'*.

לעומת זאת בפרשתנו, כאשר התוכן הוא תחילת הגלות, ,,מסתולל בעמי"

הערות

  1. 3. וארא ט, יז.
  2. 4. ירמי' יח, טו.
  3. 5. ובכת"י אחדים דרש"י - ,,מגזרת סלולה והיתה מסלה".
  4. 6. ישעי' יא, טז.
  5. 5. שיחות
  6. 7. ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 34 ובהערות שם.
  7. 8. ר"ה יא, רע"א.
  8. 9. ועפ"ז יובן מה שבפ' וארא מוסיף רש"י דוגמא ,כי תשתרר עלינו מגזרת שר ונגיד".
  9. 0. וארא שם, טז.
  10. 1. בא יא, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.