10

10 לקוטי רב - ,איסורי"; שמואל - ,,ממונא"

נאמר בגמרא%: ההלכה נקבעת ,ברב באיסורי וכשמואל בדני (בממונא)". ה,ראשונים"9 מסבירים שהסיבה לכך היא, שאמנם, גם רב פסק בעניני ממונות, וגם שמואל עסק בעניני איסור והיתר, אבל ,שמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין, ולכן היה מדקדק בהן ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת, וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראת איסור והיתר, לכן סמכו על הוראותיו לעניני איסור והיתר"*",

ההבדל בין ,איסורי" לבין ,דיני (ממונא)" הוא, ש,איסור והיתר" הם ענינים של ,בין אדם למקום", ואילו דיני ממונות הם עיקר ,בין אדם לחברו".

לפיכך, כאשר מדובר על ענין שיכול להשתייך גם ל,בין אדם למקום" וגם ל,בין אדם לחברו", נטה רב לפרשו מצד ,איסורי" - בין אדם למקום, ושמואל - מצד ,ממונא" - בין אדם לחברו.

יא. רשעות פרעה - כלפי שמים או כלפי ישראלו

ובענינינו: לפי הפירוש ש,מלך חדש" אינו ,,חדש ממש", אלא אותו מלך, הרי הרשעות בין אדם למקום אינה גדולה כלזכך, כי יש לו אמתלא כלפי שמים,

שמות א

כיוון שיעקב אבינו חלק לו כבוד מלכות (בכניסתו וביציאתו''), וקבל על עצמו את שלטונו?י, ולכן יש לו הצדקה משמים, לפי דעתו, לשלוט כפי רצונו.

אבל בין אדם לחברו - כלפי בני ישראל, ובמיוחד כלפי יוסף - אין אמתלא זו מתרצת את הגזירות, כי זה אותו המלך, אשר יוסף גמל עמו כל כך הרבה טוב וחסד'י, ולכן, הרשעות בין אדם לחברו חמורה יותר*.

ואילו אם ,מלך חדש" הוא ,חדש ממש", אשר לא לו חלק יעקב כבוד מלכות, ולא את שלטונו קבלו על עצמם בני ישראל בבואם למצרים (הוא נעשה מלך כאשר הם הו במצרים, אבל הם לא באו אל ממלכתו ולא קבלו על עצמו את מלכותו), הרי שאין לו אמתלא כלפי שמים להצדיק את גזירותיו.

אבל בין אדם לחברו - כלפי בני ישראל, רשעותו אינה גדולה כל-כך, כי הוא ,מלך חדש", שיוסף לא גמל עמו טובות.

לפי זה מובן, שכאשר מדגישה התורה את רשעותו של פרעה, מפרש זאת רב לפי דרכו, שהרשעות היא ,בין