372
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
חנוכח ג
א. השאלה על הוספת הרמב''ם בסוף הלכות חנוכה
בסוף הלכות חנוכה אומר הרמב"ם: ,היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה' או נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו קודם, משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול? השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
המקור להלכה זו הוא במסכת שבת', אך שם נאמר רק ש,גר ביתו עדיף משום שלום ביתו". יש להבין: מדוע
מוסיף הרמב"ם את ההוכחה ,שהרי השם נמחק לעשות שלום... "*?
במיוחד דרוש הסבר, לכך שלאחר ההוכחה ,שהרי השם..." מוסיף הרמב"ם. ענין חדש<, ,גדול השלום שכל התורה ניתנה... "6?!
[דחוק ביותר לומר שהסיבה לתוספת ,גדול השלום..." היא כדי לסיים בדבר טוב?, כי גם הענין של ,לעשות שלום בין איש לאשתו" הוא דבר טוב; ואף אם נאמר שמפני הענין של ,השם נמחק" אין זה דבר טוב, הרי יכול היה הרמב"ם לשנות את הסדר, ולאמר ,שלום ביתו קודם שהרי השם נמחק לעשות שלום... ועלדכן נר ביתו קודם", וכדומה).
ב. שאלות נוספות על ההלכה וההוכחה
בנוסף לכך יש להבין:
הערות
- 1. להעיר מהשייכות המיוחדת ד(נר) חנוכה ו(נר ביתו - ד\שבת בשנה זו (תש"מ) - דב' שבתות - בחנוכה (- שייך פעמיים דין הנ"ל); והימים הם: א) התחלת ימי החנוכה, שעיקר הנס הי' ביום ראשון (שמצאו אז פך השמן), שכל ימי חנוכה כלולים ביום ראשון (שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב. ד"ה כי אתה נרי פי"ז). ובמילא ב) סיום וחותם (ראה ברכות יב, א) ימי החנוכה, שלימות הנס, יום השמיני, שלימות כל הימים (ראה לקו"ש ח"י ע' 8 בהערות שם. חכ"ה זאת חנוכה (תשד"מ)).
- 2. מקור דברי הרמב"ם אלו - ראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך.
- 3. כג, ב. וגם בזה מודגשת השייכות דחנוכה לשבת דכל הסוגיא דחנוכה היא במס' שבת (אף שבאה לכאורה רק אגב המדובר במשנה שם פתילות ושמנים שמדליקין בהן בשבת).
- 4. ולהעיר ממחז"ל (ס' יצירה פ"א מ"ז) דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן - והרי ס' זמנים דהרמב"ם: תחלתו - הל' שבת, וסופו - הל' חנוכה. וראה לקמן בפנים.
- 4. ובפרט שבגמ' ,אמר רבא פשיטא לי", ולמה הוצרך הרמב"ם לראי' והוכחה.
- 5. להעיר שבא' מכת"י הרמב"ם (הובא בילקוט שנויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת פרענקל) ,גדול השלום כו'" היא - הלכה בפ"ע.
- 6. אלא שדרך הרמב"ם לסיים כל ספר די"ד ספרי ,יד החזקה" - בענין יסודי וכללי, התלוי בכוונת הלב וכו'.
- 7. נוסף על העיקר ש(כנראה) הרמב"ם אינו מקפיד לסיים ההלכות שבספרו דוקא בדבר טוב (ראה סיום ס' נשים שברמב"ם. ועוד). וראה שיחת ש"פ מקץ תשד"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.