125
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יתרדעל-כן: גם ה"יתרון" היחיד שבאלה הנקראים "בריות בעלמא", כדלעיל, לא היה ניכר בו. ר' אלעזר ראה שבמצב הרוחני שבו שרוי האיש אי אפשר לחחזיר לו שלום, אי אפשר להשפיע עלי אלא בדרך של הכנעה וביטול: "ריקה כמה מכוער...", השוברת את חומריותו וגסותו5.
ואכן, מיד לאחר ההכנעה והשבירה ענה האיש: "לך ואמור לאומן שעשאני" - הוא הכיר בקומו של "אומן שעשאני". הוא הכיר במעלתו שהוא נברא של הקב"ה, ואף יותר מכך: הוא לא נכלל בסוג של סתם "בריות", אלא "אומן שעשאני"*, הכולל גם הבחנה במטרת הבריאה, כשם שיצירת האומן היא בכוונה ולמטרה מסויימת*?.
וירא ג
4 הסיפור על ברכת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתחילת נשיאותו
באופן דומה ניתן להסביר את הסיפור החסידי על אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, סיפור אשר ארע בתחילת נשיאותו:
יהודי נכנס ל"יחידות" לרבי נ"ע ובקש את ברכת הרבי לענין חשוב, שהוא היה זקוק בו לרחמים מרובים, אך הרבי נ"ע ענה לו, שאין הוא יכול לעשות דבר בענין זה, ואין הוא יכול לעזור לו.
לאחר ששמע היהודי תשובה כזאת, הוא יצא מחדר הרבי ופרץ בבכי מר. בעודו בוכה והנה פגש את הרז"א, אחיו של הרבי נ"ע, וכתשובה על שאלתו על מה הוא בוכה כל-כך ספר לו היהודי את הקורות אותו, ואת תשובת הרבי.
הרז"א נכנס לחדר של אחיו הרבי (כאמור לעיל, היה זה בתחילת הנשיאות) ואמר לו: הזוהי הדרך? כאשר יהודי בא לבקש את ברכתך אתה אומר לו שאינך יכול להועיל לו, עד שהוא בוכה בדמעות שליש מרוב צער?
חגר הרבי נ"ע את חגורתו, והורה שהיהודי ייכנס אליו בשנית, וכאשר נכנס הלה ברך אותו הרבי נ"ע, והברכה אכן התקיימה בפועל.
לכאורה, יש להבין: מדוע סרב הרבי נ"ע מלכתחילה לעזור ליהודי. זה, ובאופן חמור כל"כך, עד שהלה ממש נשבר, והרי אף אם יתואר, שהרבי לא
הערות
- 1. לקו"ש ח"ט ע' 262 ואילך (ובארוכה = לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 86 ואילך) בביאור הגמ' סוף תענית +,מכוערות שבהם מה היו אומרות".
- 3. וזהו שמסיים ,ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן", ולא ,ובלבד שלא יעשה עוד" (ראה חדא"ג שם) - כי בכלל ישנה הנהגה זו, אלא שאצ"ל בכל אדם, כי רוב בנ"א אין צריכים דוקא נזיפה כזו כדי שיתעוררו כו' (אף שבחיצונית נראה שהוא מכוער).
- 23. עפ"ז י"ל, דמה שר"א ,ידע בעצמו שחטא" (לאחרי דברי האיש) וביקש מחילתו - הוא, כי מכיון שאמר תומ"י +לך ואמור לאומן שעשאני . כלי זה שעשית", היינו שידע והכיר ותיכף לא רק זה שהוא .בריות" (שנברא ע"י הקב"ה) כ"א גם זה שהוא כלי ויש לו ,אומן שעשאני" (כבפנים), מוכח מזה, שגם לפני אמירת ר"א ,ריקה כמה מכוער כו'" לא הי' ריק ומכוער כ"כ.
- 4. ולהעיר מד"ה ויטע אשל תש"א פ"א.
מצוטט ב־5 עמודים
- לקוטי שיחות 133 לקו"ש חט"ו ע' 125
- לקוטי שיחות 296 לקו"ש חט"ו ע' 125
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ח"י אלול ה'שי"ת לקו"ש חט"ו ע' 125
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז. לקו"ש חט"ו ע' 125
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ו ע' 125
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.