237

משה רבינו הראשונות ללמוד הלכות חג בחג ולפני החג שהוא מפני טעמים הנ"ל, ועיין בשו"ע רבינו הזקן ריש סימן תכ"ט ובהלכות ת"ת טוף פרק א'י ולשונו של רבינו הזקן באגה"ק בסופו, ויה"ר שיתחילו בזה בהקדם בכל האפשרי, כי הרי כל יומא ויומא עביד עבידתי'.

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

6-2

לשאלתו בלקו"ת ס"פ קדושים לחקוק במוח הזכרון ה' חומשי תורת משה

כו' -- והרי דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ, האיסור הוא לאומרם כו' אבל פשיטא שצ"ל השתדלות ביגיעה שד"ת יהיו חקוקים בזכרונו הן תושב"כ הן תושבע"פ. והיא מל"ת מה"ת (ראה הלי ת"ית לאדה"ז פ"ב סג-ד). \ (ממכתב כזו מ"ח תשכ")

6-2

... בקושיתו שלימוד פנימיות התורה, הנה בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב מחשבו בכלל שליש בתלמוד, ובלקו"ת ויקרא (ה, ג) בכלל שליש במקרא, ה"ז תלוי בחלק פנימיות התורה שלומד אם הוא פי' המקראות, או שקו"ט בהבנה והסברה. דוק ותשכח בחילוק הל' בזה שבלקו"ת וברמב"ם וש"ך (המקורות בשו"ע שם). ומזה מובן שאפשר להיות ג"כ לימוד בפני' התורה ע"ד לימוד הל' פסוקות שבמשנה ותלמוד שהוא ביצירה (שליש במשנה). ובזה מבואר מש"כ בפע"ח שער הנהגת הלימוד (מ"ד, ב) ובכ"מ דמדרש והגדה הם ביצירה. ובכ"ז כ' בלקו"ת שם דפנימיות התורה נלמד מאף עשיתיו - מקרא, כי זהו בכלל ועיקרו, וכמו שתלמוד בבריאה אף שהלכותיו פסוקות

שבו ביצירה. וק"ל. (ממכתב כ"ג תמוז תשט"

6-2

...מש"כ ע"ד אי האפשריות העבודה במקצוע נפנה* בין אנשי העיר (לבד אנ"ש והתמימים) ומסביר זה בכמה טעמים ונימוקים -- הנה שתי שורות וחצי לפני זה כותב, אשר ,אנ"ש מקושרים בכל לבם ובכל נפשם עד מס"נ בפועל ממש, און אַז מען זאֶַל זיי הייסען קריכען אין לאַך -- וועלעו זיי קריכען" -- והנני ממליץ עליו מרז"יל כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרא סייעי, כי כנראה שאין אצלו אף צל דקס"ד אפשר יש מעין סתירה בין ההקדמה והמסקנה!

בי ע"פ הנסיוז אשר ראינו בכל מקום אשר התעסקו בנפנה בשנים האחרונות (ארצה"ב, קאנאדא, דרום אמעריקא, דרום אפריקא וכו') עשו