220
מהרשנ"ע אמר "אַ חסיִדישער יונגערמאן דארף לערנען חומש מיט רש"י", והי' אדנ"ע תמיד עושה כן. וגם הצ"צ למד בכל ליל ה'97 מפרשת השבוע עם פירש"י.
מלבד זה הי' לומד תורה (חומש) עם איזה פי'98, בכל שנה פי' אחר. פעם פנ"י. שאלתי ע"ד פי' הראב"ע, ואמר שפ"ז ג"כ99.
הי' אומר בכ"י תנ"ך בע"פ. שאלתי ע"ד דברים שבכתב וכו'100, ואמר שלא היו נזהרין בזה101.
בכ"י במשך שעה ורבע הי' "אַ שפּאַציִר בין הספרים". והי' לוקח איזה ספר ומעיין בו102. הי' הולך עם צעטיִל ובוחר ספר.
הי' אומר זוהר.
מפרשת ויקרא עד פ' נצבים, הי' אומר לפני קבלת שבת שה"ש103 — לא עם הטעמים, כ"א בנגון מיוחד לזה.
בשבתות הקיץ הי' לומד פרקי אבות — לפעמים ב' וג' משניות — בשבת, ולכן נמשך אצלו כל הקיץ104.
בש"ק מקדש, מזונות, אח"כ לומד ומתפלל מנחה, ואח"כ אוכל הסעודה. וכנראה, שהי' זה כדי להשלים ג"ס105 (בפעם אחר שמעתי ממו"ח, ששאל את אדנ"ע איזה מהם לסעודה ג'. וענה איזה שתרצה. הכותב) כי לא הי' אוכל סעודה ג'106, וגם אם אכל פירות, לא הי' זה להשלים ס"ג107. און דאס האָט עם געקוועצט. כך הי' רובא דרובא, גם בשבתות הקיץ. ואם, לפעמים, לא התפלל מנחה קודם הסעודה, היתה איזה סיבה בדבר.
א' כ"ה ניסן.
מהרשנ"ע הי' חוזר המאמר לפני רשב"ץ (בחיי הצ"צ). היתה אצלו אסיפת מקטרות (פּיִפּקעֶס), והי' אומר
הערות
- 97. ראה ספר השיחות שם ע' 46. ע' 71.
- 98. וראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 45. ע' 136. ע' 197. תש"ב ע' 27 (ושם נזכרו (נוסף לפי' פנים יפות ופי' ראב"ע) גם: מדרש זהר, רבינו בחיי, פי' הרמב"ן).
- 99. = שפעם [שפירוש] זה גם כן.
- 100. ש"אי אתה רשאי לאמרן על פה" (גיטין ס, ב). — וראה שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ט.
- 101. להעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר מיום כ"ו מ"ח תשכ"ו (לקוטי שיחות חי"ד ע' 237): "לשאלתו בלקו"ת ס"פ קדושים לחקוק במוח הזכרון ה' חומשי תורת משה כו' — והרי דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ, האיסור הוא לאומרם כו' אבל פשיטא שצ"ל השתדלות ביגיעה שד"ת יהיו חקוקים בזכרונו הן תושב"כ הן תושבע"פ. והיא מל"ת מה"ת (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"גד)".
- 102. ראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 114.
- 103. באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חכ"א ע' עט: "כ"ק אדנ"ע הי' אומר בזמנים ידועים שה"ש בעש"ק, וכנראה לא ניתן להגלות איזה זמנים". וראה ר"ד בעת סעודת ליל שש"פ תשכ"ט (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' רצו).
- 104. בסידור אדה"ז לפני פרקי אבות "נוהגין לומר פרקי אבות פרק אחד בכל שבת שבין פסח לעצרת במנחה. . ויש נוהגין כך כל שבתות הקיץ". משנת תשל"ח ואילך התחיל כ"ק אדמו"ר לומר פרקי אבות עם הציבור כל שבתות הקיץ. וראה רשימות כ"ק אדמו"ר אחש"פ תש"ב. שיחת ש"פ שמיני תשי"ב.
- 105. = ג' סעודות. ראה עד"ז ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 217. תש"ב ע' 29. ובלקו"ש חכ"א ע' 84 הערה 7: ויש לומר, שיצא י"ח סעודה שלישית באכילת מזונות שאחרי הקידוש שהרי הי' קידוש במקום סעודה. וראה שקו"ט בכגון זה — פס"ד להצ"צ (חידושים לרי"ו) שנז, סע"ג ואילך. ובארוכה — שו"ת דברי נחמי' סי' טז ואילך. ואכ"מ.
- 106. ראה לעיל ע' 30. וש"נ. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך.
- 107. = סעודה ג'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.