230

כבר נדחה עפמש"כ בספרים המצוינים בשדי חמד האמור. ובס' כל בו על אבילות להרב גרינולד.

איברא דבס' ילקוט דת ודין (להרב דוד אסף, חיפה, תש"ה), נדפס מכתב הרה"ג וכו' רצ"פ פרנק שי' שקודם י"ג שנה אין נוהגין בו לא יא"צ ולא קדיש. אבל לא הביא כל סמוכין לדבריו, והרי בספרים הנ"ל איפכא מסתברא.

והנה ידועה הקושיא בזה, הובאה בנודע ביהודא מהד"ת יו"ד סי' ח' מש"ס סנהדרין ק"ד ע"א אבל מובא בכ"מ דמתורץ בתוספת סוטה יו"ד ע"ב דיה דאייתי, דתפלה מצלת. ומבואר בארוכה בזה, בצוואת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, (נדפסה בקונטרס חנוך לנער, עמוד יט (כ"ט), עיייש באר היטב). ומשם מוכח ג"כ דמעלה באב לגבי שאר קרובים, וק"ל.

ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקיום היעוד, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, כי בלע המות לנצח, ויקיצו וירננו שוכני עפר.

ויעוין רמזים נפלאים בלשון ,בלע המות לנצח", דוקא, בפירוש דן ידין מ"ג -- על ספר קרנים -- להמקובל האלקי הר"ש מאוסטרופלה, דשייך ליונה בן אמיתי, אשר ידוע דשאב רוה"ק בשמחת בית השואבה, ונזכה בקרוב

בקיומה -- בבנין בית השלישי בביאת משיח צדקנו. (ממכתב ייד מ"ח תשליכ)

...במענה על שאלתו אודות הקדישים שלאחרי קדיש תתקבל: כשאין חיובים בבית הכנסת, אם יאמר אחר או לא.

בענין קדישים בכלל -- יש סברא להדר לאומרם, וסברא להדר ולהמנע מהם. והן:

א) ידוע שאין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים. וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.

ב) קדישים הנ"ל, היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט -- שלאחרי עלינו, אינְםָ אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).