322

ובעצם הענין והתימא לכאורה, שבספרים שלפני הנ"ל לא נמצא דבר ההכרזה והחרם וכו' ואדרבה בכ"מ מובא שהבנים מלווים --

י"ל שהוא ע"ד כמה דינים ,גזרות תקנות ומנהגות" של גדולי ישראל שחדשו וגזרו בדורם ומדורם ואילך. וי"ל שבקעה מצאו וגדרו בה גדר.

שראו שהתחילו לאחר זמן הנישואין אם בשביל ללמוד תורה עד שאין רחיים בצוואר, אם בשביל לנטוע כרם תחלה ואח"כ לבנות בית (והכרם והבית -- לאו דוקא דחמש גפנים וד' אמות על ד"א), ואח"כ לישא אשה. ובעקבתא דמשיחא דהנה זה עומד אחר כתלנו משגיח גו' מציץ גו' -- מעכבין את הגאולה עִ"י חטא הזה. ולכן הורו להכריז כו' כדי ,לחזק הדת ולתקן העולם". ונהגו גדולי ישראל הנ"ל קלות בעצמם להכריז בהלויתם, בכדי שינהגו וידעו כל העם אחריהם. וע"ד דכתובות (ח. סע"ב). ועצ"ע בכ"ז .-..

במענה על שאלתו במה דאביו ז"ל שחל"ח ח' חשון, ארונו נמסר להספינה י"ד מ"ח ויום הקבורה הי' ז' כסלו -- ומסתפק איך להתנהג באמירת קדיש וכו' -- כנראה ממכתבו לא נקבר בין ח' וייד מ"ח -- והנה לא שמעתי מנהגים בענינים אלו, ואם להכתוב בספרי פס"ד ומנהגי בעלי ההוראה - נמצאו במחנו רבני אנ"ש, והם יורוהו ע'"פ הנהוג בזה.

ומה שכותב שהתחיל לומר קדיש בי"ד מ"ח -- הנה אף שכן הוא דעת כמה מהאחרונים בשו"ע יו"ד סשע"ו סיד נראה לי שצריך הי' להתחיל בח' מ"ח וע"פ הכרעת אדה"ז בשו"ע אויח סע"א ס"א.

ובקצרה לפענ"ד: התחלת אמירת קדיש בח' מר"ח כנ"ל, התחלת אבילות י"ד מ"ח (יו"ד ס' שע"ה ס"ב), סיום אמירת קדיש י"א חדש מיום הקבורה בנידון דידן דמופלג הרבה מיום המיתה ויחסרו י"א חדש דידן כמה שבועות (ע"י צירוף הג' דעות א) דקדיש שייך רק לאחר הקבורה ב) דיש מנהגים לומר קדיש יב"ח פחות איזה ימים (כנה"ג יו"ד סת"ג בכ"י סשעיו סק"ח) ג) דהאומר ה"ז משובח (חינוך בית יודא ואלף המגן) ואין סתירה עיז מפסק אדה"ז הנ"ל כי כמה ענינים יש בקדיש: זכות הנשמה ולכן מתחילים גם קודם הקבורה. כבוד אביו ולכן אומרים גם באנינות. מציל מדינה של גיהנם המתחיל אחר הקבורה ולכן משם מתחיל מנין י"א חדש). ואין לחשוש מפני הרואים שיחשדוהו משום אביו רשע כי אפילו אז אינם יודעים שמרוחק