168

108 לקוטי מבחי' זו שיגזור עליהם גזירות). -- זה שייך להמלך עצמו, והמלך אחד הוא ז

וכשם שבדרגת המלך שפועלים בו ההכתרה אין שום התחלקות, כן באלו הפועלים את ההכתרה ,תמליכוני עליכם"* הם למע' מהתחלקות -- ,לאחדים כאחד".

ועד"ז הוא בעילוי השמחה דשמע"צ ושמחית על כל ימי הסוכות :

בז' ימי הסוכות, להיות שהשמחה אז שייכת וקשורה למצות, גזירות המלך -- ישנה בזה התחלקות; אבל בהשמחה דשמע"צ ושמח"ת שאינה שייכת למצות, אלא שהיא בחי' תמליכוני עליכם דר"ה שבא לידי גילוי בשמע"צ ושמח"ת יי בקו השמחה + -- בזה אין התחלקות -- .יחד שבטי ישראל".

זה אמנם ע"פ הנ"ל, שהשמחה דשמח"ת היא למע' ממדידה והגבלה אשר לכן אין הגבלה באלו השמחים בה-- למה נקראת בשם .שמחת תורה", שמורה כי השמחה קשורה ומוגבלת לפי התורה, ולהתזרה לכאו' יש מדידה, דמזה גופא שנאמר ** ,ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים", משמע שהיא בגדר מדידה אלא שמידתה היא ארוכה מארץ וכו''י1

וע*פ תורת הבעש'ט יי אשר שמו של כל דבר אשר יקראו לו בלה"ק

4 ראה המשך תרצ"ה שם.

5) איוב =א, ט.

6 ראה וד"ה לכל תכלה תרנ"ט.

7 או"ת להה"מ ס"ם בראשית 1, סע"ב ואילך, שעהיוה"א פ*א. לקו"ת בהר מא, ג (ובהנסמן שם). ובכימ.

ואת הברכהג

זהו קיומו של הדבר, צ"ל אשר השמחה הבלתי מוגבלת דשמח"ת נרמזת היא בהשם ,שמחת תורה".

והביאור בזה: ב,שמחת תורה" יש שני פירושים: א) ישראל שמחים בתורה*י ב) התורה עצמה שמחה *, והיינו שישראל משמחין את התורה **. ומכיון שב' הפירושים הובאו בתורה, תורת אמת, מובן שב' הענינים ישנם בשמח"ת. ושייכים ותלויים זב"ז. שזהו מהפירושים ב,זמן שמחתינו" ל' רבים, שמחת ישראל בהתורה ושמחת התורה עצמה שע"י ישראל.

ומאחר ששמח'"ת שייכת לכאו"א מישראל, כי כל ישראל, גם אנשים פשוטים, נשים וטף שמחים בה, צריך שיהי' הטעם מובן גם לאיש פשוט.

והנה בפשטות, הטעם הוא כפירו הב': בכדי לשמוח בתורה שענינה ללמוד אותה ולהבינה ולהשיגה -- צריך תחלה ללומדה ולהבינה כו' ואז לשמוח בה ולפי ערך הבנתו והשגתו, אבל בשמח'ת שבעת ההקפות אין לומדים בתורה ואדרבה רק מקיפים בתורה וכפי שהיא כרוכה ומכוסה במפה, לכאו' אין מקום כ"כ לשמוח בתורה. ושמח"ת פירושה -- שהתורה שמחה, וגילוי השמחה וגודל השמחה