150
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי אלא על עצם הענין דת"ת, המחייב שיברכו לפני' כו', הרי לכאו' גם לולא שנשים ,חייבות ללמוד מצות שלהן כו' " צריכות הן לברך ברכה"ת לפני"", כי גם עליהן צ"ל חל המובא בגמרא *י.
1 ואף ע*פ המבואר (בלקו"ש שם) שסייל לאדמו"ר הזקן שעי"ז שנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן געשה לימודן תכלית וענין בפ"ע, ענין של לימוד הד תורה, ולכן מביאי בעיקר טעם זה כי מצד זה יש להן ששייכות לתורה מצ"ע כמו אנשים ולכן ,נשים מברכות (סתם)" בכ"י בברכה"ש (עייייש באריכות) ההי הו"ל להביא טעם שבפנים כסניף עכ"פ, כי: א) גם לפייז שייכות הן לעצם לימוה"ת, ומצ"ז חייבות לברך כאנשים -- וראה מג"ח (שם) ,פכ"פ ברכת השבח היא , . ולפ"ז גשים מוציאין האנשים כי חייבים הם מה"ת". ב) לפ"ז הברכה היא על כל התורה כולה, ולא רק ההלכות הצריכות להן. ג) לא הי' צריך לחידוש הנ"ל, דמצד חיובן במצות נעשה התורה תכלית בפ"ע *.
2) ומה שלא הביא הטעם האחר שב" אגור (שם -- הובא בב"י או"ח שם) 71" מברכות מכיון דרשאות ללמוד תושב"כ (דהמלמד את בתו כו' זַהו בתושבע"פ אבל לא בתושב"כ) י"ל: א) מצד הדוחק שבזה, דלשון הברכה ,לעסוק (בדברי תורה)" משמע תושבע"פ כמו"ש האגור שם בעצמו: (ומ"ש ,מ"מ אין לשנות מטבע הברכות" -- צ"ע דהרי מצינו ברכה בנוסח מיוחד לנשים וע"ד הברכה .שעשנגי כרצונו* (שו"ע אדה"ז הל' ברה"ש סמ"ו ס"ד)). ב) כי
האזינ\וב
ב. ויובן בהקדים הקושיא, שלכאו" לא הי' צ"ל זמן קבוע לברכה"ת, אלא בכל עת שבא אדם ללמוד תורה הי' חייב לברך [או לאידך גיסא: ע"פ הנ"ל דברכה"ת היא על עצם הענין שנתן לנו את תורתו כו', די שיברך אדם ברכת התורה פעם א' לכל ימי חייו, או עכ"פ -- אחת בשנה יי!].
אמנם להלכה נפסק ד(בכלל) מברך אדם ברכת התורה רק פעם אחת לפני הלימוד בתחילת היום, וזה עולה לו ללימודו כל היום, ואפילו הפסיק באמצע.
וכתב אדה"זיי (לדיעה א'): ,אם הוא אדם שרגיל ללמוד ואף כשיוצא להתעסק בפרנסתו ממהר לעשות צרכיי . . כדי לחזור ללמוד עסק זה אינו חשוב הפסק . . כיון שבשעה שהוא מתעסק בו דעתו על לימודו. וה"ה למרחץ . . שבעודו במרחץ ובה'"כ אינו מסיח דעתו מללמוד אח'כ כו' וכן אם ישן . . שינת עראי אינה חשובה הפסק אבל ישן שינת קבע . . חשובה הפסק". [ואח"כ כותב דיעה ב' ,וי"א שברכה"ת היא כברכת השחר שלא תקנו אותו יי אלא פ"א ביום . . וכן נהגו"].
,צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה (סתם)" משמע אפילו תושב"כ (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). וכן מוכח מלשוענו (שם) דמתחיל ,צו כו' תורה* -- סתם, ואח*כ ממשיך ,ואם מלמדה תושבע"פ ה"ז כאילו מלמדה כו'". וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"א היייג : תושב"כ לא ילמר אותה לכתחילה כו'.
3 ראה חינוך ומנ"ח במצות קריאת פ' זכור (מצוה תרג).
64 או"ת שם ס".
הערות
- 1. *) אבל עוד מעלה בטעם זה ד,חייבות ללמוד הלכות הצריכות" כי לפי זה מובן בפשטות מה שיכולות לברך ברכה הרא" שונה .וצונו (לעסוק)" (אבל ראה ביאור הג" ר"א שם סו"ס מז. מנ"ח שם) משא"כ להטעם שבפנים שהוא רק כמו שמברכות על כל מ"ע שהז"ג (ראה לעיל הערה *6, בהנסמן בלקו"ש שם הערה 48), משא*כ ברכת ,אשר בחר בנו* וכמ"ש במנ"ח (שם).
- 5. אין ללמוד מזה שס"ל לאדה"ז שד ברה"ת הוי דרבנן, כי מצינו בכמה דבוים
מצוטט ב־5 עמודים
- שולחן ערוך ל לקו"ש חי"ד ע' 150
- שולחן ערוך ז לקו"ש חי"ד ע' 150
- שולחן ערוך יד לקו"ש חי"ד ע' 150
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום כה דיני תפילין בפרטות לקוטי שיחות חי"ד ע' 150
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום מז דיני ברכת התורה לקוטי שיחות חי"ד ע' 150
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.