74
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
34 לקוטי
נשוך הנחש להתרפאות אא"כ מביט בו בכוונה, ואמרו רבותינו וכי נחש
חוטת ג
ממית או נחש יי מחי' אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נמוקים". דבזוק מוסבר שאין פעולתו של ,נחש גחושת'י לרפאות את הנשוך [כי אז הי' מקום לומר שכשם שיש איזה טעם לעשותו בציור ,נחש" כמו"כ יש טעם לעשותו ,נחושת"] אלא לעורר את בנ"י שיסתכלו כלפי מעלה *י וישעבדו את לבם לשמים, בכדי שהקב"ה ירפאם, ולפעולה זו של ה,נחש" הרי אין נפק"מ מאיזה חומר יעשוהו, ולכן אין שום סברא לומר שהקב"ה אמר לו לעשותו נחושת (אלא שבתורה לא בא במפורש).
משא"כ עשייתו בדמות נחש הרי התועלת בזה מובנת בפשטות: כאשר רואה הנשוך את הדבר שהזקו, זה גופא מעורר אותו ביותר לחזור בתשובה על חטאו*י. ובפרט בנדו"ד, שהעונש ע"י הנחש דוקא -- שייך להחטא עצמו, וכמו שפרש"י (בפסוק ו): ,יבוא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה, יבוא נחש שכל המינין וכו' ויפרע מכפויי טובה וכו' ". ומובן שפיר שע"י ההבטה על ה,נחש* נתעוררו ביותר להסתכל כלפי מעלה לשעבד הלב לאביהם שבשמים. ולכן הסברא נותנת, כנ"ל, שבציווי הקב"ה למשה על עשיית ,השרף" נאמר ג"כ (שמו) ,נחש" (ולא רק תוארו),
ולאחר שמבואר כ"ז מפרש"י הנ"ל,
הערות
- 1. וע"ז בא התירוץ : ,אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה וכו' היו מתרפאים (-- ולכן מובן שלא ה,נחש מחי") ואם לאו היו נמוקים" -- היינו שנשיכת הנחש המיתה רק בהעדר הסתכלות כלפי מעלה וכו'. ולכן אף שבקשו מחילה ונמחל להם חטאם קרה ש,נשך הנחש את איש" כי נוסף על בקשת מחילה בעון זה בפרט, צריך להיות גם הסתכלות כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים.
- 2. ומה שרש"י כותב ע"ז ,ואמרו רבותינו", כי א) בפשש"מ אעו קשה ב"כ ,וכי נחש ממית", שהרי זהו טבע הנחש כמ"ש (בראשית ג, טו) ,ואיבה אשית גו'**"* ואתה תשופנו עקב" -- ,ואף משם תמיתנו" (פרש"י שם). משא"כ ע"פ ,רבותינו" שאין חי" שולטת באדם עד שגדמה לו כבהמה (שבת קנא, ב. וש"נ). [ובפרט שבפשש"מ משמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד (פרש*"י פושתנו כא, א) שהיו הורגים הנחשים (פרש*י בהעלותך י, לד). ואיגו מפורש ע"ע שחורו העננים ****. משא"כ ע"פ הרבותינו" שמפורש שחזרו בזכותו של משה (תענית ט, א. וראה גו"א (מסעי לג, מ) שחזרו לאחר עעשו רושם שבא הכנעני להלחם וכו))]. ב) ע"ד הפשט אינו קשה ,וכי נחש מחי -- כי מצינו בכ"מ שהקב"ה שלח הרפואה וכו" עיי איזה דבר, ,ואין לשאול בזה טעם כי הוא מפעולות הנסים" (גו"א בפרש"י כאן. וראה ראב"ע כאן).
- 3. ומה שרש"י מביא דרשא זו כאן, הוא לבאר שמ"ש ,אא"כ מביט בו בכונה* פירושו (לא הבטה על ה,נחש נחשת" בכוונה, אלא) הסתכלות כלפי מעלה וכו'.
- 4. ידה
- 5. את הנחשים, ולא ע"י ח" רעה או עונש אחר וכו וע"ז מפרש (שם) יכות ה" נחשים לחטאם ,יבא נחש כו"".
- 6. *%) משא"כ שאר חיות וכו" -- ראה נח (ט, ב). ולהעיר ג"כ מפרש"י בראשית א כו (ד"ה וירדו). ד, טו (ד"ה וישם). נח (ט, ה).
- 7. ****) אבל ראה לקו"ש חי"ח ע' 256 ואילך.
- 7. ראה הערה הא' להערה הקודמת, שלפעגייד כ"ה הגירסא הנכונה,
- 8. שלכן הי' הציחי ,ושים אותו על נסי" (ראה פרש"י).
- 9. גו"א שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 253 לקו"ש חי"ג ע' 74
- לקוטי שיחות 89 לקו"ש חי"ג ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.