89
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב. הטעמים במדרשי חז"ל ל,כבדו ידו"
במדרשי חז"ל יש טעמים נוספים ל,כבדו ידיו":
א) בתרגום יונתן' נאמר, שזאת משום שדחה את המלחמה ל,מחר", ,ולא אזדרז ביומא ההוא"''.
ב) טעם נוסף?': ,יקרו ידיו של משה משום עוונותיהם של ישראל שאמרוט ,היש ה'...".
מובן, שרש"י אינו מביא את הטעם הראשון, משום שלמרות שהוא דומה בתוכנו לטעם שאומר רש"י בפירוש - ההיפך מזריזות אצל משה, אך טעם זה
שלא הגיד להם תיכף והי" ביום הששי והכינו גו' (פרש"י פרשתנו טז, כב), כי שם י"ל דלא הי' מוכרח למסור להם לפני יום הששי, ועכ"פ לא איחר להגיד להם ציווי ה' עד לאחר זמנו. ולהעיר מלשון רש"י פרשתנו שם ,ולכן ענשו הכתוב", ולא ,ענשו המקום", וכיו"ב.
0) עה"פ כאן.
1 ועד"ז הוא במכילתא (הובא ביל"ש) כאן: ,מכאן שלא ישהה אדם במצות". אבל ממשיך: ,אלולי שאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים לא הי' מצטער כך", וכבר שקו"ט בכ"מ בכוונת המכילתא, דלאו סיפא רישא. במרכבת המשנה תירץ ,ואפשר שבחירת האנשים הי' גרם לעיכוב" (וכ"ה בפי' זה ינחמנו למכילתא). ועד"ז מפורש במכילתא דרשב"י כאן. בזית רענן (ליל"ש) מפרש ,אלולי שאמר משה כו' פי' אלא בעצמו בחר אנשים". וכן מפרש בדברי דוד (להט"ז) בפרש"י כאן.
2) פסיקתא רבתי פי"ב. במכילתא כאן עה"פ ויקחו אבן וישימו תחתיו - ,,ר' אליעזר המודעי אומר יקר (כבד - זי"ר שם) חטא על ידיו של משה באותה שעה ולא הי' יכול לעמוד בו". אמנם אינו מפורש שהוא מצד החטא שאמרו ,,היש ה' בקרבנו". וראה זח"ב רעח, א.
3) פרשתנו יז, ו.
בשלחג שיחות 101
אינו מתאים לפשוטו של מקרא - שהדבר נדחה למחר משום עצלות!
אך אין מובן, מדוע אין רש"י מסביר כאן את הטעם ,מפני עוונותיהם של ישראל", שלפיו לא ,,נתעצל משהי?
ובמיוחד כאשר בעניננו ,עוונותיהם של ישראל" אינם חידוש, אלא כבר מוזכרים לפני כן בפירוש רש"לי, שהגורם למלחמת עמלק בכלל היו דברי בני ישראל ,היש ה' בקרבנו".
ומתאים יותר להסביר, לפחות כפירוש שני, ש,וידי משה כבדים" משום ,עוונותיהם של ישראל", אשר אודותיהם כבר ספרה התורה לפני כן, מאשר להוסיף שזה משום קיום ענין של ,נתעצל" אצל משף*'.
4) ולהעיר מפרש"י קרח טז, ד.
5 שיז, ח.
6 לכאורה י"ל, דכאן הי' לאחר שעשו תשובה, ולא הי' מצב דעוונותיהם של ישראל, כי מ"ש ,וידי משה כבדים" בא בהמשך להכתוב שלפנ"ז ,והי' כאשר ירים משה ידו גו", ופרש"י ,וכי ידיו של משה נוצחות היו המלחמה וכו" כדאיתא בר"ה"*,
הערות
- 1. *) ענין זה מובא גם במכילתא (ויל"ש) עה"ף ,אלא כל זמן שמגבי' ידיו כלפי מעלה היו ישראל מסתכלין בו ומאמינין במי שפקד משה לעשות כן והקב"ה עשה להם נסים וגבורות", ולכאורה י"ל הטעם שדייק רש"י לציין ,,כדאי' בר"ה", כי במכילתא ליתא ,אם לאו כו'" כבמשנה ר"ה (כדלקמן בפנים ההערה), וזה נוגע בשביל פירוש ,וכאשר יניח ידו וגבר עמלק" (אבל דוחק הוא, כי מובן הוא מהתחלת לשון המכילתא).
- 2. או י"ל, דלפרש"י בפשש"מ (א) אינו נוגע מה שמסתכלין בר (במשה), (ב) אינר מספיק זה שמאמינים במי שפקד משה כר', היינו אמונה בה' בכלל, היפך אמירתם ,,היש ה' בקרבנו", כ"א שצ"ל גם ,ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים" (וראה עד"ז בלקו"ש חי"ג ע' 74 הערה 16 בפרש"י שם שהביא משנה דר"ה ,רכי נחש ממית כו'"). וראה לקמן הערה 55.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 89
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.