25

וארא *, ד,אני ה' * פירושו <נאמן לשלם שכר טוב כו'* ומוסיף ;ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכ"מ*. ולפייז בפשטות יש לפרש כן גם בפסוק דילן : ,אני ה"א -- נאמן לשלם שכר". ולמה מפרש רש"י כאן: א) באופן אחר. ב) דלא כפשוטו כלל -- דקאי על פסוקי מלכיות.

-- וכנרמז גם בלשון רש"י עצמו <מכאן למדנו בו'" שאי"ז המשמעות הפשוטה של תיבות אלו.

ג) רש"י מעתיק מן הכתוב התיבות ,אני ה'א* -- אבל מפ' גם התיבות <ותקעתם"* ו,לזכרון" הנאמרות לפנ"ז. ועפ"ז הו'יל להעתיקן ג"כ, או לפרשן לפניז בדבור בפ"ע.

ג עוד יש לדייק בדברי רש"י:

א) למה לא הקדים רש"י לפירושו <דרשו רבותינו" וכיו"ב, כדרכו בכ"מ' שאין הכתוב מתיישב ע"פ פשוטו ומוכרח לפרשו ע"פ דרשת רז'"ל.

ב) בסיום פירושו הוסיף רש"י ,וכו' ", וצלה"ב מה מרמז בזה? וכיון

שמדמביאו משמע שהרמז שייך לפי-.

רושו -- הו"ל לבארו.

ג) בפ' אמור * פרש"י ,זכרון תרועה -- פסוקי זכרונות ופסוקי שופרות*

בהעלותך א

וכאן שינה וסתם רות" ?

,זכרונות? ,שופ"

ד והביאור בזה תמי' נוספת :

יובן בהקדים

דובר כמ"פ י שדרכו של רש"י בפירושו עה"ת לפרש כל דבר הסתום בפשש"מ -- ועפי"ז צלה"ב, למה לא פירש רש"י התיבות -וביום שמחתכם" (הנאמרות בתחלת הכתוב) -- באיזה יום שמחה הכתוב מדבר, דהרי א"א לפרשם על ימי ה,מועדים לשמחה" דהרי נזכרו תיכף לאח"ז: א) בפ"ע ב) ובוא"ו המוסיף על הקודם ,ובמועדיכם" *י.

בספרי עה"פ מפרש : ,וביום שמחתכם -- אלו שבתות".י. אבל: א) א"כ הו"ל לרש"י לפרש זה. ב) א"א לרש"י -- ע"פ שיטתו בפירושו -- לפרש כן ד(בפשטות הכתובים) לא מצינו ענין השמחה בשבת, שיוזא נקרא עש"ז .וביום שמחתכם" סתם, ובפרט כשנאמר בסמיכות ל,ובמועדיכם" שבהם מפורש בקרא שמחה ,ושמחת בחגיך וגו' * יי. ולהעיר דאפילו ע"ד ההלכה וכו' אין זה פשוט כ"ב :

[ואין לומר דכונת הכתוב לימי שמ-

2 ראה טז, יד. ובנוסח התפלה דשלש רגלים: מועדים לשמחה.

3 ע"ד ההלכה : ראה שו"ע אדה"ז סרמ"ב ס"א ובקו"א שם סק"ב. לקו"ש חיד ע' 1090 הערה 31. וראה בארוכה

ובהנסמן