152

12 לקוטי

אבל בפשטות א"א לפרש כן בפ" רש"י, שהרי הוא מדגיש בלשונו +כחשבון (הזה ומהו) החשבון", שפירוש דחשבון הוא מספר, ואילו היתה כוונתו של רש"י לפרש שלא שלח חמו" רים אלא מעשא של י' חמורים וכו", הול"ל לא ,כחשבון הזה" אלא <+כמשא הוה".

ובפרט שפשטות לשון הכתוב ,שלח כזאת עשרה חמורים נשאים ג" משמעותה חמורים ממש. ואילו היתה כוונת רש"י, המפרש פשוטו של מקרא, לפירוש המוציא את הכתוב מפשוטו, הי' כותב את זה בסגנון הברור גם לבן חמש למקרא..

גם צריך להבין:

א) למה מעתיק רש"י מהכתוב גם תיבת ,שלח" -- הלא לא בא לפרש אלא היתור דתיבת ,כזאת" שבקרא.

ב) אחרי שרש"י כותב ,כחשבון הזה" ממשיך (בלי שאלה) ,+ומהו החעבון עשרה חמורים וגו'" -- ולכאורה הול"ל בקיצור ,כחשבון הזה עשרה חמורים וגו" ?

ב. לאח"ז מעתיק רש"י את התיד בות ,מטוב מצרים" ומפרש : ,מצינו

של מקרא, (דתיבת ,כזאת* מיותרת), וכנ"ל הערה 3.

ז) ומה שהביאו ראי' מהא ובכתוב לקמן (מה, כז) נאמר ,וירא את העגלות" ולא נזכר חמורים -

אינה, כי אין מקום להזכיר החמורים, דהרי מפורש בקרא ומדבר בראית ,את העגלות אשר שלח לשאת אותו* (שזה מראה גוול תשוקת יוסף לראות את יעקב); והחמורים נושאים מטוב מצרים -- לא היו לשאתו. ובפרט לפרש"י (שם) הרי ,וירא את העגלות" היינו ה,סימן כו'" (שזהו דוקא בעגלות).

\ויגש ב

בגמראי ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו*, ומ"א*י גריסין של פול". וצלהייב :

א) ידועיי שכשרש"י מפרש ב' פירושים בענין אחד, הרי זה מפני שא' מהפי' אינו מספיק ליישב את הכתוב לפי פשוטו בכל הפרטים; ומה שקשה לפי' א' אין להקשות לפי' ב'; והפי' הראשון הוא הקרוב יותר לפשש"מ. ובנדו"ד: למה הוצרך רש"י לפרש ב' פי' ב,טוב מצרים", ובמה קרוב יותר ע"פ פשש"מ הפי' הראשון (שיין ישן מהפי' השני (,גריסין של פול") :י.

ב) דרכו של רש"י, ברוב המקומות, כשמביא פירוש ממדרשי חז"ל הוא כותב ,ורבותינו דרשו" וכיו"ב (וכד שמוסיף פירוש שני כותב ;דבר אחך* וכיו"ב). מבלי לציין מקורו של הפי' (אם בגמרא או מדרש וכו'):י; אולם

8) מגילה טז, ב.

9) לפי שהזקנים בטבעם מצוננים, והיין מחממם (חדא"ג מהרש*א מגילה שם).

0) ב"ר פרשה צד, ב.

1) ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 209 ואילך. ח*ו ע' 47. ועוז.

2) בדבק טוב : דק"ל ח"ו שיעשה יוסף דבר שלא ציוה פרעה שהרי לא אמר שישלח לו מטוב ארץ מצרים לכן פירש ששלח לו רק שטוב לזקנים אבל לא הי' יותר ממה שציוה לו . . ומדהוציאו מפשוטו ייל שהוא יין שנקרא טוב שנא' וחכך כיין הטוב (שה"ש ז/ 0

אבל (נוסף ע"ז שקשה לפרש כן תיבות ,מטוב מצרים" שבכתוב, גם -- הו"ל לרש"י לבאר דיין (ישן) נקרא טוב) בפשש"מ משמע שיוסף שלח זאת מעצמו בהוספה על מה שאמר פרעה, כדלקמן בפנים, ובהערה 21. וראה לקמן ס"ס ט.

3) וראה פרשיי לך יז, א. וירא יח, כא. יט, יח. ח"ש כה, ו. תולדות כה, כב. ועוד.