7
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. אלא שלפי"ז (שע"פ פשש"מ:+ גדר ,מקומו" הוא מקום מושב בנ"א) אינו מובן לאידך גיסא: למה ה" צ"ל לא יותר מאלפים אמה בין מחנה ישראל להמשכן כדי שיוכלו לבוא בשבת, והרי מכיון שמחנה לוי' היתה סביב המשכן, ופשוט שגם מחנה לוי הוא בכלל ,מקומו" של (איש) בנ"י, א"כ הרי יוכלו לבוא בשבת גם אם מחנה ישראל יהי' אלפים אמה ממחנה לוי', היינו יותר מאלפים אמה מהמשכן. וע"פ הנ"ל הרי הסברא נותנת שצריך להרחיק מחנה ישראל עד כמה שאפשר?
לזה מסיים רש"י ,משה ואהרן ובניו והלויים חונים בסמוך לו", היינו שלא רק הלוים (כללות השבט) חנו סמוך להמשכן, אלא גם ,משה ואהרן ובגיו". ובהם הרי מפורש תיכף לקמן שהם (ורק הם) חנו מצד המזרח של המשכן, וכל שאר הלוים חנו בשאר ג' ה-
כיון שעכשיו צ"ל קרוב יותר מכפי שה" ע'יע; ומזה שאמרו ,אך רחוק יה' גן"" משמע שעד אז לא הי' רחוק יותר מאלפים אמה, ובהכרח לומר כבפנים שאף שנחשב כעיר אחת (מכיון שהיו הדגלים מד' צד" דים), מ"מ בהשטח שלא הי' מושב בניא אסור לילך יותר מאלפים אמה. ורק עכשיו ביהושע הי' אפ"ל סברא שצ"ל קרוב יותר, מכיון שהארון נוסע תחלה, לכן אמרו שצ"ל רחוק אלפים אמה, כי עד אלפים אמה מותר לילך בכל אופן.
ואא"פ לרש"י להביא רק מ"ש ביהושע, כי שם אין מפורש שכן הי" במדבר -- וע"כ צריך להוסיף גם הטעם ,שיוכלו לבוא בשבת" -- שגם במדבר בתקפו הוא.
2) ע"פ דרך ההלכה, אם היי אסור לילך מסוף מחנה ישראל להמשכן יותר מאלפים אמה מקום לשקו"ט אם הי' מועיל זה ש-
במרברא
צדדים, וא"כ הרי בצד המזרת לא הי' אפ"ל מחנה ישראל רחוק מה" משכן יותר מאלפים אמה (לבד מ7 פורתא שתפסו אהלי משה ואהרן ובניו), ומכיון שמצד המזרח הי' מוכרח להיות כן. לא חלקו בשבטים וכולם היו במרחק שווה, אלפים אמה, מן המשכן בכל צד".
ו. ההוראה לכאו"א שבפרש"י דילן:
תובעים מכאו"א מבנ"י שעליו לא רק לקיים את כל המצות דאורייתא ודרבנן והסייגים וכו', אלא גם שיהיו ,כל מעשיך לשם שמים":, ועוד יותר* ,בכל דרכיך דעהו"+, היינו
מחנה לוי" ביניהם, כי מכיון שב' עיירות שיש ביניהן יותר מקמ"א אמה ושליש אין מצטרפין (עירובין נז, א, שו"ע ס" שצח ס"ז, שו"ע אדה"ז שם סי"א) -- ובפשטות הי' יותר מקמ"א אמה ושליש ריוח בין מחנה ישראל ומחנה לו" כי ה"ה ב' מחנות -- לשילוח טמאים וכו' (ודוחק לחלק שרק בנוגע לשבת (תחומין) יחשבו כעיר אי) -- במילא נפק"מ בין כלתה מדתו (האלפים אמה שמסוף עיר הא) באמצע או בסוף העיר (הב') -- (ראה שו"ע או"ח סי' תח ס"א ובמג"א שם סק'"ב)
טושו"ע או"ח קנ ס"ב.
הערות
- 1. ואכ"מ. 3 בדוחק י"ל שהי' כן רק מצד המזרח, משא"כ בשאר הצדדים הי' יותר
- 2. מאלפים אמה וכיון שרק בצד מזרח ה" מוכרח להיות שטח קכוע וגם העיקר הי צד מזרח, שלשם הלכו כל בנ"י ללמוך כי שם ה" משה, לכן נקט רש"י השעור של צד הזה.
- 4. אבות פ"ב מי"ב.
- 5. ההפרש בין ב' עבודות אלו גתבאר בלקו"ש ח"ג ע' 907, 932. ובארוכה בלקו"ש ח"י ע' 104 ואילך.
- 6. משלי ג, ו. וראה סי" רלא, שו"ע אדה"ז םס"
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.