27

סתם *י, ומעצמו הי' מובן שהכוונה לחבושי בית האסורים ?

אמנם רצונו של רש"י בזה לדייק שדוקא חבוש בבית האסורים מחוייב להביא קרבן תודה, משא"כ חבוש בבית וכיו"ב. ומקורו מפשטות הפסוק בתהלים שם -- שמזכיר כאן : ,יושבי חושך וצלמות אסירי עני וברזל" -- דמפורש שרק חבושים במקום ,חושך וצלמות" *3 חייבים בקרבן תודה.

עפ"ז מובן שא"א למנות .חבושי בית האסורים" בתחלה וירמוז למצרים, כי היותם במצרים לא נחשב כ,בית האסורים" לחייבם בקרבן תודה, כי לא היתה ישיבתם שם באופן של ,יושבי חושך וצלמות"; אדרבא ישבו בארץ גושן ,טוב ארץ מצרים" **יי וכו', ומה שעבדו בהם בפרך, הרי זהו ענין לעצמו [ואינו מהד' שעליהם צריכים להודות], ולא נעשית עי"ז ישיבתם במצרים כחבושים בבית האסורים (מקוסם של ,חושך וצלמות"). משא"כ המדבר, הרי הוא מקום סכנה, כמ"ש 9 .במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים"*",

8) משא"כ בפרש"י שבתהלים (קז, 6 דנקט ל' דקרא שם ,אסורים" -- מוכרח להוסיף ,בבית הסוהר" -- דאי לאו הכי ילייפ אסירי כבלי ברזל -- כסיום הכתוב שם.

9 וצ"ע (להלכה למעשה) בדין חבוש על עסקי נפשות במאסר בייתי -- דאולי אפ"ל דלהיותו נוגע בנפש ה"ה יושב ב,צלמות". ועייגיכ שער הכולל פכיג.

*39) ויגש מה, יח. ובפרש".

צ\

ולכן מובן שהסגור במדבר ואינו יכול לצאת ממנו ה"ה מה,יושבי חושך וצלמות" '*.

ו אמנם יש להקשות על הנ"ל ממ"ש אדמוה"ז בשלחנו *יי: ,נוהגין במדינות אלו שהג' מצות של מצוה הן נעשין מעשרון א' קמח כעין לחמי תודה שהיו ג' חלות נעשות מעשרון א' וכו' לפיכך אנו עושין ג"כ ג' מצות לעשרון זכר ללחמי תודה שהיוצא מבית האסורין חייב להביא תודה ואנו בפסח יצאנו מבית האסורין משעבוד מצרים לפיכך אנו עושין :זכר ללחמי תודה*" -- הרי שגם מצרים נחשבת כבית האסורים המחייב קרבן תודה :1%

אבל באמת כד דייקת שפיר הקושיא היא לאידך גיסא: הרי אדמוה"ז פוסקני ש,מי שהי' חבוש בבית האסורים על ידי עסקי נפשות ויצא או על עסקי ממון אם הי' מעונה בכבלי ברזל* חייב בברכת הגומל [וכן הוא בחיוב קרבן תודה, כי המקור לחייב ד' אלו

1 ומובן שלא הי' אפשר להביא דוגמא לחבושי בית האסורים מזה ש,נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר* (בשלח יד, ג) שהכוונה בזה היא ,כלואים ומושקעים* (פ" רש"י שם) מלי בית הכלא* -- כי זו היתה, טעותו של פרעה, אבל באמת לא היו כלואים כלל.

*ו4) סי' תנח סעי' ה. וכיה ברמ"א סה תעה. סעי' 1

2 ועד הנ"ל הערה 6 שבדבר שבמ" ציאות אין לחלק בין פשוטו של מקרא לדרך ההלכה -- אף שאינו דומה לגמרי.

3 סדר ברכת הנהנין פי"ג ה"ב.