289

ח"א סוף מערכת ציצית. [ובספר מאסף לכל המחנות או"ח סכ"ב סק"ב-ג מוסיף ס' כף החיים ושד"ח] -- הנה אף שהצ"צ בס' פס*ד (לקוטים בסופו) כותב שבספיקא דדינא בברכת שהחיינו (דפורים) יברך. בנדו"ד לא רציתי להכריע בזה, ביון ש(כמדומני ברור) פשט המנהג שלא לברך שהחיינו בשמניחים תפילין בפעם הא'. ורק הזכרתי בשיחתי -- וכמה פעמים -- שיש שקויט הלברך גם שהחיינו.

ג) בנוגע למה שהצעתי להדליק רק נר אחד עד הנשואין -- ובהקדם במה שכת"ר כתב בזה במכ', שהחינוך צ"ל קיום המצוה בכל פרטי' -- ואקלע לידי ז"ע קובץ ,נועם" ס"ד והאריך שם בנדו"ז הרר"ב שי' זולטי -- יתרה בנדו*ז לכאורה דכיון דמהיות טוב כו' תדליק ב'.

הנה מה שעמד נגדי -- הוא זה שראיתי כו"כ אמהות שבשמען ההצעה שגם בנותיהן תדה"נ ראו בזה פגיעה בכבודן ובמרות שלהן על הבנות וביותר חששתי שגם אצל הבנות יתעורר רגש זה ויתבטא בפועל כו'.

וגבר החשש כאשר רב א' בקהלה שחלק חשוב ממנה שומרי תומ"צ ענה בפירוש שחושש להנהיג זה בקהלתו -- כיון שעלול לגרום שהבנות הגרות מחוץ לביתן (מאיזה סיבה שתהי') גם לשויו"ט לא תבואנה לביתן כיון שתוכלנה להדה"נ בעצמן בדירתן שבפ"ע, והתוצאות שאפ"ל מזה מובנות.

ועוד נתוסף בזה חשש -- שלא רציתי להזכירו בפומבי. והוא:

ישנן כמה נשים (ואין הזמן גרמא לחפש : בספרים) האומרות ד(הדלקת) ב' נרות הם כנגד האשה ובעלה (ולהעיר דע"פ קבלה (ו"ח תיקונים קכ, א. ובכ"מ) שמור וזכור -- דע"פ נגלה כנגדן מדליקין ב' הפתילות או נרות -- הם בדוגמת אשה ובעלה) -- וכשנולדו ילדים מוסיפות נר א' כנגד כאו"א -- להאיר מזלם של כאו"א מכהנ"ל,

ובטח ידוע לכת"ר ,ההפקרות" (בל' נקי') השוררת בהקעמפוס של כמה מהקאַלעדז בעניני אישות וכו' -- ולאח"ז היש להציע לנערה הדרה שם להדליק ב' נרות?! ובמילא -- לא פלוג בכל מקום ומצב ביר"ש. כמובן.

ועוד ועיקר: מבאר אדמוה"ז בשו"ע שלו סרס"ג קו"א סק"ה דמבואר להדיא מלשון המשנה וכו' (,הנר" -- ל' יחיד) דבנר א' סגי לכב"ב:, אלא שיש מכווניס ב' כנגד זכו"ש -- היעו שאין זה חלק או אפילו פרט דהמציה וקיומה, כ"א אך זרק כוונה וכוונה נוספת. והמובא מראבי"הי סקצ"ט שאין להדליק פחות משני נרות -- כנראה יחידאה הוא. ולהעיר ממש"כ במשנ"ב (סרס"ג סק"ו) דנראה שטוב יותר נר א' יפה ולא ב" גרועין.

הס' תת"י עתה. 2) ובתקו"ז תכ"א (נז, א): אם הול רגיל בימי דחול לאדלקא שרגא בפתילה