246

וכבר ידוע בכללי הפוסקים, אשר פוסקים כדברי בעלי הקבלה אם לא נמצא בתלמוד ופוסקים דפליגי על זה.

לפשיטות הדברים האמורים לעיל, תקותי שבטח איזה אי הבנה ישנה בהשקו"ט שבינו ובין אותם שדברו עמו בענין דרישות האמורות.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ואין טוב אלא תורה טוב בשלמות היינו טוב לשמים ולבריות. וראה אגהיק לרבנו הזקן סי' כו'. וכתיבה וחתימה טובה

מש"כ במשנ'יב סו"ס רצ'יב -- שאני התם שהוא לאפרושי מאיסורא שיחה בטילה בביהמד"ר. [ראה שו"ע או"ח רסש"ז. ומש"כ בשו"ע להרבות -- הוא מפני דקאי באיסורי דשבת דוקא. היינו שבחול כהייג מותר, דב"ט בהיתר כגון עה שאינו יכול ללמוד. וע'"ד הסבתא (תוס' שבת קיג, ב) שאינה בת"ת. משא"כ באחריני דאפילו מעט ובחול אסור, וכיומא יט, ב. -- (וראה שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ג סה"ו, ושם או"ח סקנ"ו סט"ז דמחמיר על מש"כ במג"א שם). אבל עיין זח"א לב, א. ס' חסידים סק"י. הוס' לתו"א ס"פ כי תשא. אגרת הגר"א לביתו בנסיעתו לאה"ק. ערוך השלחן רסש"ז. ואכ'"מן.

ובפרט שבזמן מנחת שבת ע"פ רוב אז הוא גם בעשרה. וראה אגה"ק סכ"ג.

מש"כ בב"י וב'יח (לטור סר"צ) ועוד ע"ד קביעות מדרש בשבת באגדה המדריכים ליראת שמים למנעם מחטוא כו' ולתשובה כו' -- פשיטא שאין בוה הכרח כלל לדברים המצערים מזכירי עון וכיו"ב. ואדרבה הדיוק הוא -- באגדה. והוא ע"פ מאמר הספרי (עקב ס"פ יא, כב) למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה כו וכמרומז ברמב"ם (יסוה"ת רפ"ב): והאיך היא הדרך לאהוי"ר בשעה שיתבונן כו' ויראה מהן חכמתו שאין ערך כו ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כו' אראה שמיך מעשה אצבעותיד כו'. וכ*ע ידעי מהו הלימוד ע"ד חכמתו שאין לה ערך, מעשה אצבעותיך (ראה של"ה שער האותיות אות ק' בתחלתו. ובכ"מ),. ושמו הגדול (ראה הרד"ל לפדר"א פ"ג סק"י וש"נ). -- וראה ס' השיחות לכ*ק מו"ח אדמו"ר בשיחתו דשחוהמ"פ ש"ת.

9."

.. . כותב אודות פסק רבנו הזקן בסידורו בסדר הכנסת שבת, דהעיקר כשיטת הגאונים בזמן בין השמשות, ומעיר ממה שכתב בשלחנו הטהור סי רסיא סעיף ה', כשיטת רבינו תם, ומסתפק איזוהי משנה אחרונח.

וכבר הורה נכדו אדמו"ר הצ"צ, אשר הסידור כתב זמן רב אחרי השו"ע (חידושים למס' שבת סוף פרק ז'. מו, ד) ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה עגינים שישנם שינוים בין הסידור