143

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

(דהתינח לפי' הא' ש,חרט ל' סודר", מצינו לו ראי' ממקראות שהביא רש"י -- ועכצ"ל ש,בחרט (אנוש)" הוא משורש אחר; אבל לפי' הב' הרל דוחק לפרש ש,בחרט" שלפנינו הוא שרש שלישי -- ואינו מל' ,חריטים" שבכתובים הנ"ל ואינו מל' ,חרט" הדומה לו). ובכדי לישב קושיא זו ממשיך רשיי לבאר, ש,חרט" אינו שם של כלי מסוים*:י, אלא שנקרא כן על שם פעולת הוזריטה (והרשימה על איזה דבר) -- ולכן כשם שמתאים השם ,חרט" על ,כלי אומנות . .. וחורטין בו צורות בזהב", כמו"כ יתכן לשון חרט ב,עט סופר החורט אותיות בלוחות ופנקטין". ולכן מביא רש"י גם סיום הכתוב ,כמו וכתוב עליו בחרט אנוש", שהדיוק בזה אנוש (סתם ובל' רשי שם אנוש כל שהוא ואפילו אינו חכם) ולא אומן דלעיל :.

ולפי ש,חרט" אינו מצוי בתורה ופי' מסופק (כנ"ל -- שאפ"ל ג' פי' בו) ועוד -- ששם אחד הוא לכלי לציור עגל ולכלי לכתיבת אותיות -- לכן מוסיף רש"י ראי' מת"א : ,וזהו שת"א וצר יתי' בזיפא לשון זיוף הוא כלי אומנות שחורצין בו בזהב אותיות ושקדים שקורין בלע"ז ניי"ל? -- היינו שהוא כלי המשמש הן לכתיבה של אותיות, והן לחריצת ציורים (שזהו פירושו של ,שקדים" כאן -- וכפרש"י עה"פ -- ,שלשה גביעים משוקדים"י:, ולא כטעות העולם שהכוונה כאן לפרי הנק' ,שקדים"?! כי מה ענינו לכאן) :

*22) וכלי שחורצין בו צורות -- אינו הכלי שכותבין בו אותיות.

3) אלא שבישע" נוגעת הקריאה וה" פרסום שלאחרי הכתיבה -- ולכן פרש"י שם רק בנוגע לקריאה.

4) תרומה כה; לג

ובכדי שלא לטעות בכוונת הת"א שתירגמו (,בחרט") ,בזיפא? (כי זהו עיקר כוונת רש"י בהביאו את התרד גום), הוא מפרשו ואומר: ,ומזייפין על ידו חותמות*, שלכן נק' ,בזיפא" : הכלי נקרא ע"ש הפעולה הנעשית ע'י -- הזיוף, וכנ"ל בחרט -- ע"ש הרשימה.

ועפ"ז יובן מה שרש"י בסיומו מהפך הסדר דע"ע .אותיות (ואח"כ) ושקדים" - כי זיוף שייך בעיקרו באותיות.

ה. אבל, לכאו', פיהוש זה השני אינו מובן לגמרי : הלא מתוכן הכתובים גם לפי פשוטו של מקרא, נראה וניכר גודל קדושת וצדקת אהרן -- ואיך אפ"ל שאהרן בעצמו צר צורת העגל ,ויעשהו עגל מסכה" -- עבודה זרה ?!

ויבואר זה בהקדם שיש להקשות קושיא זו גם בנוגע לכל בנ"י: זמן קצר לפני זה עמדו ,לקראת האלקים"י: בה"ס ושמעו עשה"ד, כולל הציווי ד* ,אנכי ה"א וגו' לא תעשה לך פסל וגו' * *י, וגם ראויי את הקולות ,מד' רוחות ומן השמים ומן הארץ"* -- ואיך יתכן שאחר כל הגילויים האלו יעלה על דעתם לעשות ע'ז?! ואף ש,בא השטן וערבב את העולם והראה דמות חושך ואפילה וערבוביא כן'* יי, עדיין קשה מאד להבין, שעי"ז תבוא ירידה עצומה כזו -- מן הקצה העליון עד הקצה התחתון?

ועכצ"ל שגם לפי פשוטו של מקרא -- שזהו דרך פירוש רש"י - הענין

הערות

  1. 5. יתרו יט, יז
  2. 66. שם 2, ב ד.
  3. 3. זל) שם, טו. ובפרש"י.
  4. 8. פרש"י שם, ב.
  5. 2. פרש"י פרשתנו לב, א.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 5 לקו"ש חי"א ע' 143
  2. לקוטי שיחות 188 לקו"ש חי"א ע' 143

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.