5

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ה. .שהיה הלל כפוף" - הכנה לטעות בהמשך

בדומה לכך יש לומר לגבי היום ,שהיה הלל כפוף ויושב לפני שמאי":

עצם העובדה שגזרו כדעת שמאי אינה כל כך ,,קשה", כי בסופו של דבר ,שתיק ליה הלל לשמאי"י, ,לא עמד במחלקותו"'*. כלומר, היה זה בהתאם להלכה?*.

הקושי העיקרי בכך הוא שמאוחר יותר עלול דבר זה להביא לידי פסיקת הלכות כבית שמאי, הפוך מכללי ההלכה כפי שנקבעה לדורות, ש,בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה"5.

ויש לומר, שזוהי משמעות דברי רש"י שהלל נשיא וענוותן": בדבריו מסביר רש"י את הקושי שבענין: ההלכה כהלל (בית הלל) היא משום שתי תכונות אלו - ,נשיא וענוותן": מורה ההלכה באופן כללי, הוא הנשיא (אפילו) כלפי אב בית הדין% (וכאן הרי

דברים א

היה להיפך - שמאי היה אב בית הדין); והתכונה השניה ,ענוותן", = כדברי הגמרא* על בית שמאי ובית הלל, ש,מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם, מפני שנוחין ועלובין היו".

*שראל חפצו בממוצע בינם לבין ה'

כיון שכל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין, מובן, שהשוואת שני דברים אלו - תרגום התורה לתלמי המלך, ואותו היום שהיה הלל כפוף וכו' - ליום שנעשה בו העגל, אינה רק משום שיום זה עלול לגרום לתוצאה בלתי רצויה, כיום שנעשה בו העגל, אלא גם משום תוכן היום שנעשה בו העגל, ומהות חטא העגל בכלל.

ההסבר לכך הוא: ידוע* מה שמרחיבים מפרשי התורה על עשיית העגל, שישראל לא דרשו ח"ו ענין של עבודה זרה, אלא חפצם היה רק במנהיג שינהיגם במקום משה (ולא במקום ה), כפי שמובעת טענתם בפסוק ,כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לן"לי.

כלומר, הם חפצו באמצעי מקשר בין

הערות

  1. 0. ל' הגמ' שבת טו, א.
  2. 1. פרש"י שבת שם ד"ה הא שתיק. וראה תוס' הנ"ל הערה 17.
  3. 2. ועד"ז לפי התוספתא וירושלמי שם דאותו היום קאי על היום שגזרו את הי"ח דבר (וראה הנסמן בהערה 17) ,נמנו ורבו ב"ש על ב"ה" (משנה שם יג, ב. תוספתא שם. וראה פיה"מ להרמב"ם שבת שם ,ולא נשאר באותו הדור מי שראוי להוראה שלא נמצא שם". וראה חי' חת"ס הנ"ל), הרי שע"פ כללי ההלכה היתה הלכה כב"ש.
  4. 3. ברכות לו, ב. וש"נ.
  5. 4. להעיר מחגיגה טז, ב. אבל ראה אוצר הגאונים לשבת שם.
  6. 5. עירובין יג, ב. 6 בהבא לקמן ראה גם לקו"ש חי"א ע' 143 ואילך. וראה לשונות המדרשים ומפרשי התורה (כמה מהם נעתקו בתורה שלימה מילואים לחלק כ"א סימן יגדיד).
  7. 7. תשא לב, א. וראה בארוכה רמב"ן עה"ת שם.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 5
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 5
  3. תורת מנחם בס"ד. ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ד ע' 5

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.