142
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
112 לקוטי וקרוב יותר אל הפשט; ז. א. שהקושיא שבפי' הראשון קלה מזו שבפי' השני.
אמנם הרי יתכן לפעמים ששקולות הן ואין פי' אחד מכריע את השני -- וכיון שא"א לכותבם אלא בזה אחר זה (ועי"ז אפשר לטעות שהקדמת הפי הוא משום שהוא עיקרי -- לכן לשלול הטעות)
מקדים רש"י בתחילת דבריו לשון הכולל ומשווה ב' הפירושים, וכמו בנדו"ד -- שהכתוב יש לתרגמו <בשני פנים" -- שווים ושקולים (ובמילא מובן שאין הסדר דראשון ושני אלא מפני שא"א להביאם בבת אחת),
כי בנדו"ד הרי נת"ל שהקושיא על פי' הא' הוא בזה שמהמשך הפסוק נראה שאהרן עשה את העגל, אלא שיש ליישב בדוחק שזהו מטעם שקיצר הכתוב; והלא כמוה היא הקושיא על הפי' הב', שמהמשך הכתוב דלהלן ניכר שלא עשה (אהרן) את העגל, וגם זו יש לישבה בדוחק בקיצור ל' הכתוב - הרי שב' הפירושים שקולים הם בפשוטו של מקרא. וזוהי כוונתו של רש"י באמרו: ,יש לתרגמו בשני פנים" יי.
9) וע"פ משנת"ל שאיא לרש"י להביא ראי" מ,צרור כספו", ,צרורות בשמלותם", יובן ג'יכ למה אין רש"י נוטה עכ"פ לפ" הא' יותר מלהב' כיון שע"ע הובא בחומש ויצר רק בפי" הא', (כי לפעמים מפרש רשיי על אתר ע"פ הנלמד ע"ע, ולאת"ז -- משנה (מחדש) פי' ע"ם הלימוד שניד תוסף -- ראה לעיל ס"ע 135 ואילך שמהפך סדר פירושיו וכו')
ויובן עפ"ז גם הטעם והדיוק בזה שמפרט את פירושיו ,האחד. . השני": ובהקדים שלכאו' למה כותב רש"י ,האחד .. השני" -- ולא בל' ,הראשון . . השני" שמתאים יותר* במספר סידורי יי -- כי גם בזה כוונתו להדגיש שאין כאן פי' ראשון (והיינו במעלה), אלא ,אחד" (ויש שני הדומה לו) משני פירושים שווים. (ז. א. שההפרש ביניהם הוא שהם שני פירושים שונים,. אבל לא הפרש במעלתם, לפי פשוטו של מקרא).
ד. אולם יש להקשות על פי' השני : תיבת ,בחרט" נמצאת עוד פעם בתנ"ך: ,וכתוב עליו בחרט אנוש", ומאחר שמפורש ,וכתוב עליו בחרט", הרי משמע שאין זה ,כלי אומנות .. שחורצין וחורטין בו צורות בזהב", אלא עט שכותבים בו אותיות :
ועוד ועיקר : ידועים דברי השל"ה עיד ענינים נפלאים שבפרש"י, וכן -- מש"ב בשה"ג להחיד"א חיא מע' רשיי שכ' ם" ע"ד הסוד וכו'. ועוד.
הערות
- 1. וגם (ע*פ מנהגו לפעמים להסתייע בסה על אתר מהכתובים שלאח"ז -- אף שיש לפרש באופן אחר ע"פ הנלמר ע"ע) אינו מפרש שאינו מכריע כפי' הא' מפני שלקמן נמצא גם כפ" הב/
- 20. ואה פרש"י בראשית (א, ה): ,הה לו לכתוב יום ראשון כמ"ש בשאר הימים שני ושלישי רביעי למה כתב אחד כו'".
- 1. זהרי כל תיבה שבפרש"י מדוייקת היא. ולהעיר משו"ת הרמ"א (סוף סי' קכח) .אולי רש"י תקנו בלשון אחר רק שנת" יישב בישראל בלשון הקודש כדי להבינו בכל מקום" -- הרי כתב ,אולייי, וגם משמע שחזר בו לאחר שהשיב לו השואל (ס" קכט) ,והס שלא להזכיר שפי' רשיי לא נעשה בלה"ק", כי בהתשובה שלאח"ז (ס" קל) מעתיק הרמ"א לשונו של השואל (כולל תיבות אלו), ומשיב על כל פרט ופרט, ובנוגע לפרט זה אינו כותב כלום.
- 2. ומכיון שבתירוצו מביא הכתוב, אייצ רש"י להקדימו בהקושיא, כי סגנוגו ברוב המקומות הוא לשלול הקושיות בדרך ממילא עיי פירושו. ואדרבא : באם רש*י מפרט הקושיא -- צריך ביאור ע"ז.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 58 לקו"ש חי"א ע' 142
- לקוטי שיחות 399 לקו"ש חי"א ע' 142
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.