81
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והמשכות נעלמות כמו אותיות המח" שבה שבנשמת האדם עד'מ" -
וביום השביעי הרי שבת מכל מלאכתו אשר עשה -- גם מעלמין סתימין.
וצריך ביאור: מכיון שנקודה התיכונית בחיוב שביתת האדם בשבת מכל פעולותיו במעשה, דיבור ומחשבה היא מפני שהקב"ה שבת מכל מלאכתו במעשה, דיבור ובמחשבה *י - ,שבות כה' ", למה חלוקין הן באיסורן: עשיית מלאכה אסורה מה"ת, דיבור -- מד"ס", והזהירות במחשבה אינה אלא מדת חסידות1
ב. והנה טעם החילוק שבין השביתה מעשיית מלאכה להשביתה מדיבור, מבאר הצ"צ באוה"ת *': ,השביתה מהדיבור של הקב"ה זהו כמו שביתה מעשי' כיון שמדיבורו של הקב"ה נעשה מעשה כו' משא"כ דיבורו של אדם שאין מתהווה מהדיבור
יתרוב
מעשה אינו חשיב מעשה. ולכן אין אנו מצווים מדאורייתא על שביתה מהדיבור כ"א על השביתה מהמעשה וכו'. ואעפ"כ יי בדברי קבלה נאמר:: ודבר דבר, כיון שמ"מ שביתת הקב"ה הי ממאמר וכמ"ש בירושלמי מה הוא שבת ממאמר אף אתה שבות ממאמר. כו ".
אבל לכאורה עדיין חסר ביאור: מכיון שמדאורייתא אין אנו מצווים על שביתה מהדיבור כיון שמדיבורו של אדם אין מתהווה מעשה; והיינו שאין השתוות בין דיבור האדם ל,דיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה ממש" יי -- מדוע אסרו חכמים דיבור בשבת מטעם ,שבות כה'*1
ג. ויובן בהקדים המבואר בסיום ספר התניא בענין הזהירות בדיבור בשבת וז"ל: ,וגם יזהר מאד שלא לשוח שום שיחה בטילה ח"ו.. כי בכל המצות יש פנימיות וחיצוניות, וחיצונית מהשבת הוא שביתה מעשי? גשמית כמו ששבת ה' מעשות שמים וארץ גשמיים. ופנימית השבת היא הכוונה בתפלת השבת ובת"ת לדבקה בה' אחד כמ"ש שבת לה' אלקיך וזו היא בחי' זכור. ובחי' שמור בפנימיות היא השביתה מדיבורים גשמיים כמו ששבת ה' מיו"ד מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים כו'*".
וצלה'/ב : א) לבאר טעם הזהירות מדיבורי
הערות
- 9. ידוע דבשבת מחדש בטובו מע"ב מבחי' המהשבה ושובת רק מעשיי ודבור (לקו"ת דברים סו, ג. ובכ"מ)
- 2. -- אבל עכצ"ל שבזה הכונה לא לעש" שבמח' (שבזה נבראו עלמין סתימון -- ראה אגה"ק סו"ס יט). ולהעיר מאופן חיות העולמות בר"ה (ראה סידור ש' התקיעות רמו, ג) שחל להיות בשבת. ואכ"מ.
- 0. שלכן ,בנ"א שסיפור שמועות כו" הוא עונג להם מותר לספרם בשבת" (רמ"א סש"ז ס"א, שו"ע אדה"ז שם ס"ב),
- 4. בשירי קובן לירושלמי שם: כ' הי"מ אע"ג דבהדיא כתוב ממצוא חפצך ודבר דבר ניחא לי' למילף מזאורייתא, אבל י"ל דכוונתו רק ל,מילף מדאורייתא'" ולא שאסור מדאווייתא. וראה תו"ת כאן. (אבל ראה תוסי שבת קנ, א ד"ה ודבור. וראה השקו"ט באיסור מו"מ -- בשד'ח דברי חכמים ספ"א (כרך ט' ע' 3758 ואילך)).
- 10. שמות כרך ז' ס"ע ב'תשב ואילך. וראה אוהי"ת בראשית ע' 50 בהג"ה.
- 1. באוה"ת בראשית שם מסיים באו*"א: רק מד"ס הוא שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול.
- 2. ישעי' שם.
- 3. אוה"ת שמות שם. וראה ב"ר פמייד, כב (הובא באוה"ת שם) : מאמרו של הקב"ה (חשוב) מעשה.
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ב לקו"ש חי"א ע' 81
- לקוטי שיחות 206 לקו"ש חי"א ע' 81
- רשימות צב לקו"ש חי"א ע' 81
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.