5

ההר הזה". ושני ענינים אלו שייכים זלייז, בדלקמן.

ו. והנה החידוש והיתרון שבההתקשרות ע"י שבחר בבנ"י על התקשרותם מצד היותם בנים למקום *י. יובן מענין הבחירה באדם למטה:

רואים בחוש דכאשר אדם בוחר ב" איזה דבר, רצון זה הוא בתוקף יותר מהרצון הטבעי שיש לו לאיזה דבר.

והטעם בזה: הטבע של האדם תוכ" נו הוא -- הגדרים של מציאותו (ומצד טבע זה בא גם אופן ההגדרה והמדידה שבהן מוגדרים כחותיו, חוד שיו, תכונותיו כו'). ולכן כאשר רוצה איזה דבר מצד הטבע שלו הרי תוקפו של הרצון הוא כפי תוקף ומדת הטבע שלו*.

אמנם ענין הבחירה האמתית היא מצד עצמותו כמו שהוא למעלה מה-ד גדרים דטבע האדם --

[כי הרי אמיתיות ענין הבחירה הוא כשאין טעמים וסיבות להבחירה, היינו שאין לו נטיות המחייבות לבחור את הדבר הנבחר, אלא שבוחר בו בבחירתו החפשית ; אבל כאשר בוחר בדבר מצד הטבע (והציור שלו) ה"ה מוכרח בבחירתו מצד טבעו] *:

וכדמוכח גם בענין הבחירה עצמווי שהאדם יכול לבחור גם בדבר שהוא היפך זה שטבעו מחייב לחפוץ -- ולכן הרצון שמצד הבחירה הוא בתוקף יותר להיותו בא מעצמותו".

4 להעיר מפרש"י (ראה יה ב): ,בי עם קדוש אתה -- קדושת עצמך מאבותיך ועוד ובך בחר ה'".

5 ראה לקמן הערה 58.

6 ואה לקו"ש ח"ד ע' 1147. 1309.

7 ראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ה. ובשמוגה פרקים פ"ת, לקו"ת אמור לח, בי

שמות א

ועד'ז הוא כביכול למעלה: רצונו ואהבתו של הקב"ה לבנ"י מצד היותם ,בנים למקום" -- ,אבינו", הוא כעין כביכול רצון ואהבה של אב לבנה והיינו התקשרות מצד ציור ובחינה פרטית + כביכול *:י ; מה שאין כן בעת מתן תורה שבחר הקב"ה בישראל, שהבחירה היא מעצם הבוחר" שלמעלה מכל ציור הנ"ל 5, והיינו שהרצון וההתקשרות היא מבחי' עצמותו ומהותו ית ממש המושלל מכל התוארים :'.

ועילוי זה פעל גם בההתקשרות ד

בישראל