463
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כדי כך, שימים-טובים אלו יהיו בעילוי גדול יותר מאשר ימים-טובים ע"ד הרגיל, מכיון שבאו ע"י הפיכת הצומות, כיתרון האור מן החושריי.
ועפ"ז מובן שפיר שכל ההוראות דימי הצומות (ובנדו"ד, עשרה בטבת) יהיו בתקפן גם לאחרי ביאת משיח צדקנו - בנוגע לענין הטוב שבהם, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז.
%
ג. בנוגע לתוכן ונקודת כללות הענין דעשרה בטבת -- ישנו לכל לראש הענין המשותף בכל ד' התעניות, ונוסף לזה ישנו גם ענינו המיוחד של עשרה בטבת, שכן, לכל תענית ישנה סיבה שונה שגרמה לתענית זה, ובהתאם לכךר ישנו גם שינוי במסובב ותוצאה דתענית זה. ובנוגע לשניהם (הן הענין המשותף בכל התעניות והן הענין המיוחד דעשרה בטבת) -- יש להסתכל בתורה (,אסתכל באורייתא"*), ,תורה אור""י, החל מתושב"כ, וביתר שאת - בתושבע"פ, שהיא ,פירושה" דתושב"כ (כלשון הרמב"ם"י).
הענין המשותף לכל התעניות הוא -- כלשון הכתוב":: ,צום ויום רצון לה'", וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן באגה"תי? ש,הצום הנרצה הוא יום רצון". ומכיון ש,כל ישראל בחזקת כשרות"?, הרי בודאי שענין הצום אצלם הוא באופן
הרצוי, ,צום הנרצה", שהוא ,יום רצון לה'".
ולכאורה יש להוסיף, שבכתוב נאמר (לא רק ,צום ויום רצון לה'", אלא) גם ,צום אבחרהן"*?:
ענין הבחירה (,אבחרהו") הוא למעלה מענין הרצון (;יום רצוז לה''), כפי שרואים במוחש אצל אדם התחתון שכח הבחירה הוא למעלה מכח הרצון, ובפשטות: הבחירה קובעת את הרצון (ולא להיפך, שכן, כאשר הבחירה היא מפני הרצון, אין זו בחירה אמיתית), כלומר, כאשר בוחר בדבר (בבחירה אמיתית) -- הרי זה פועל גם על הרצון, וכן על כל שאר הכחות שלמטה מזה*, עד למעשה בפועל. ומזה מובן גם בנוגע לאדם העליון [שהרי כל הענינים דלמטה ,נשתלשלו מהן"* -- מהענינים כפי שהם למעלה, ועד שנקרא ,אדם" ע"ש ,אדמה לעליון""], שהענין ד,צום אבחרהו" הוא למעלה מהענין ד,צום ויום רצון לה'".
ונמצא, שכאשר מנצלים את ענין הצום כדבעי, ,צום הנרצה" -- הרי זה לא רק ,צום ויום רצון לה'", אלא גם ,צום אבחרהו".
הערות
- 7. לשון הכתוב -- קהלת ב, יג.
- 8. זח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע'ב. וראה ב"ר בתחלתו.
- 9. בהקדמתו לספר הי"ד (בתחלתה).
- 0. ישעי' נח, ה.
- 1. ספ"ב.
- 2. רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ב ה"ב. וראה גם הלי יסוה"ת ספ"ז.
- 7. עשוה בטבת תשמ"ו
- 3. ישעי' שם, ה-ו (אלא שלהמדובר באגה"ת אין זה נוגע -- לכן לא הובא שם).
- 4. ראה לקו"ש חי"א ע' 5. וש"נ.
- 5. ובדוגמת מה שיש טעמים על בריאת העולם (המשך תרס"ו בתחלתו), אף שסיבת הבריאה היא מפני שנתאווה כו' -- דיש לומר, שלאחרי שנתאווה בכלל, נתאווה (או -- רצה) שיהי" בסדר דהשתל' (עיין סידור ד"ה להבין ענין תק"ש ע"פ כוונת הבעש"ט ז"ל ?), כולל גם טעמים דחביד.
- 6. ראה תניא רפ"ג.
- 7. ראה של"ה ג, רע"א. כ, ב. רסח, ב. שא, בי עשימ מאמר אכ"חז ח"ב פליג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.