144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי הדין ד,ימי שמחה", וממאורע השני -- הדין ד,ימי הלל" (והדין ד,מדליקין בהן הנרות כו'*)
והנה פשיטא שהרמב"ם לא יחדש מעצמו טעם לקביעות ימי חנוכה. ווסודו -- מ,ועל הנסים" וממדרז"ל. ואולי הי' לפניו גם מדרש חנוכה -- שאז מובן בפשטות מה שכותב כאן כמה פרטים: גזרו גזירות וכו" וכו'.
ד הטעם לחלוקה זו -- שמפני ישועת ישראל והצלתם וכו' התקינו ,ימי שמחה"; ואילו מצד הנס דפך השמן באה התקנה ד,ימי הלל":
שמחה ענינה בדברים השייבים להגוף [שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא בייןיי]; משא"כ ענין ההלל הוא שייך לעבודה שבלב, לה" נשמה. ולכן :
ישועת ישראל והצלתם מידי היונים, ש,פשטו ידם בממונם כו' ולחצום לחץ גדול", ועד"ז מה ,שחזרה מלכות לישראל" -- ישועה והצלה הנוגעות (גם) לגוף, משו"ז גם התקנה היא בענין הנוגע לגוף: ,ימי שמחה",
משא"כ הנס דפך השמן ש,הדליקי ממנו נרות המערכה *: כו''? -- מכיון שהיא ישועה רוחנית, התקינו*י: בגללה
6) פסהים קט, א.
ז) הוספת הרמב"ם בזה ,המערכה" -- ראה צפע"ג (להגאון הרגצובי) על הרמבים. ועפ"ז היא -- רוחניית ביותר.
8) ראה עד"ז בלבוש לאו"ח שם. אלא שבלבוש שם, שגם ישועת ישראל מידי היוגים -- מכיון ש,לא בקשו מהם אלא ... להעבירם על דתם . . . לכן לא קבעום אלא להלל ולהודות ולא למשתה ושמחה"; משא"כ לועת הרמב*"ם -- מכיון ש,פשטו ידם
חנוכה
.ימי הלל":י.
ה והנה פירוש הנ"ל ב,מאי חנוכה . . . פך אחד של שמן כו'" -- שהנס דפך השמן אינו טעם לכל הענין דחנוכה כ"א להפרט דהלל והודאה - מוכרח הוא גם למרדכי (הארוך) 5 וז''ל :
ובמגלת יי תענית אמרו שקבעום יו"ט משום חנוכת המזבח וכ"כ א"ז וכ"מ במדרש רבתי פרשת בהעלותך, והכא :: אומר שקבעום יו"ט משום הנס
בממונם וכו' ולחצום לחץ גדול", לכן, כש,הושיעם מידם והצילם", התקינו ימי שמחה.
הערות
- 1. ויש לומר (וראה גם לקו"ש ח"ה ריש צִ' 452), שגם להרמב"ם -- מה שפשטו ידם כו' היתה כתוצאה מזה ש,גזרו גזירות . . . ובטלו דתם כו'* (שכתב לפנ"ז), ועפייז יומתק, שפלוגתת הטור (לפי ביאור הלבוש) והרמב"ם היא לא פלוגתא במציאות (אם לחצום בגשמיות), כ"א בסברא: אם קובעים שמחה על הצלה מלחץ גופני הבא כתוצאה מגזירה על הדת.
- 9. ע"פ מ"ש בפנים יש לבאר גם מה שהרמב"ם מזכיר ורק ,הלל* ואינו מזכיר ,הודאה*, דהנה בפירוש ,בהלל ובהודאה" כתב הטור (או"ח סתר"ע) ,לומר בהן הלל, ולהודות לומר בו על הגיסים בהודאה" -- ומכיון שההוראה ד,ועל הניסים" היא (בעיקר) על הנס דנצחון המלחמה (,מסרת גבורים וכו'י), אין לומר (לדעת הרמבים) שכונת הגמרא ב,הודאה" (שתקנו משום הנס דפך השמן) היא ,לומר בו על הניסים". ולכן סיל להרמב"ם ש.הלל והודאה" שבש"ס הם ב' פרטים בהלל (וכנאמר בהלל: הללו, הודו). ובמגלת תענית כאן : ומה ראו לגמור בהם את הלל כו' כענין שנאמר ויעגו בהלל ובהודות לה" כו'. (והלשון ,הלל" שברמב"ם כולל גם הפרט ד,הודאה")
- 20. הובא בד"מ או"ח שם.
- 1. פ"ט.
- 2. כשיס שבת כא, ב.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 316 לקו"ש ח"י ע' 144
- לקוטי שיחות 237 לקו"ש ח"י ע' 144
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"י ע' 144
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.