139

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לפרנס את כל צרכי המצרים במזון וכו'. ויוסף קיבל זה על עצמו, למלא תפקיד זה -- שהי' ידוע ומפורסם לכל המצרים -- כמו שמצינו בפסוקים שלאח"ז יי: ,ויצא יוסף וגו' ויעבור בכל ארץ מצרים...ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה גו'".

והנה עפ"ז כאשר ,ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם* אינו מובן כלל למה צעקו המצרים אל פרעה ללחם? והרי כל צרכי פרנסתם ומזונם הם ע"י יוסף? ועכצ"ל שקיצר הכתוב בדבר הפשוט יי שבודאי מתחילה באו אצל יוסף לבקש מזון כי הוא השליט בכל ארץ מצרים, ורק לאחרי שלא מילא את בקשתם באו לצעוק אל פרעה. ומה שיוסף לא מילא הבקשה הרי זהו תפקידו? -- עכצ"ל שיוסף ביקש מהם דבר מה (ע"ד שמצינו שקנו בכסף וכו'), שהם לא הסכימו לעשותו ולכן הלכו לצעוק אל פרעה מלכם. ומהו דבר זה שיוסף דרש מהמצרים ולא רצו לעשותו! -- מתוכן הפרשיות והפסוקים שלמדנו כבר מקודם (לפני התיבות ,אשר יאמר לכם תעשו") מובן ,שהי' יוסף אומר להם שימולו", כדלקמן.

ו וביאור הענין:

כשציווה הקב'"ה לאברהם למול את (עצמו ו)בני ביתו, אמר לו (בפ' לךלך יי) ,המול ימול יליד ביתך ומקנת

7) פסוק מו, מט,

8) ע"ד בפרשה שלפני זו (ע"פ פרש"י לח, ז) שקיצר הכתוב במיתתו של ער. ובפרש*י (בראשית ג, א) ,הרבה על" דברים". ובכ"מ.

9) יז יג. והציוי ה" לא רק לאברהם כמפורש בפסוקים הקודמים שם ;וזר" עך אחריך" גו

1-9 כספך גו' ", שבפשטות -- הטעם על ציווי זה הוא: יליד ביתו ומקנת כספו -- ברשותו הם וטפלים לו - ולכן מוטל עליו החיוב ש,המול ימולי כאו"א מהם.

עפ"ז -- כיון שיוסף הוא ,השליט על הארץ" יי, והי' נתון ,על כל ארץ מצרים" י: ובלעדו ,לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים":*, היינו שהיו נתונים תחת שלטנו 9 וברשותו כמקנת כסף, א"כ הסברא נותנת בפשוטו של מקרא שיש עליו חיוב להשתדל שיהיו נימולים *:.

ובזה יומתק דיוק ל' רש"י: ,לפי שהי? יוסף אומר להם שימולןו" * (לא ,לפי שיוסף אמר", אלא -- אומר בתמידות) ז. א. שלא פעם אחת אמר להם שימולו, אלא שהי' תובע מהם תמיד (וכמובן, ביתר שאת בעת שהחל הרעב י: ובאו אליו בתור ,השליט על הארץ").

יתן בעד

הערות

  1. 2. פרשתנו מב, ה
  2. 1. שם מא, מב
  3. 2. שם, מך.
  4. 3. וגם ע"ד ההלכה, אנשי המדינה גופם קנוי להמלך לדעת כמה ראשונים הובאו באנציק' תלמודית ערך דינא דמלכותא דינא,. וראה גם שו"ת הצ"צ חו"מ סימן ב'.
  5. 4. והטעם שאנשי שכם לא חשדו כש" שמעו שבני יעקב א"ל שימולו א"ע (ראה לעיל הערה 15) מפורש הוא שם (לד, טז) ,והיינו לעם אחד"* וגם אנשי שכם הדגישו את זה (שם כא) ,להיות עִם אחך". והיינו שכן ה" מפורסם אז, אשר הרוצה להיכנס במשפחת ובית אברהם (יצחק ויעקב) הוצרך למול א"ע.
  6. 5. במדרש (הובא לעיל הערה 5) ,לכו ומולו את עצמכם".
  7. 6. שאז ,כל אשר לאיש נפשו" (איוב ב, 1))

מצוטט ב־3 עמודים

  1. לקוטי שיחות 226 לקו"ש ח"י ע' 139
  2. לקוטי שיחות 180 לקו"ש ח"י ע' 139
  3. לקוטי שיחות 9 לקו"ש ח"י ע' 139

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.