139

לפרנס את כל צרכי המצרים במזון וכו'. ויוסף קיבל זה על עצמו, למלא תפקיד זה -- שהי' ידוע ומפורסם לכל המצרים -- כמו שמצינו בפסוקים שלאח"ז יי: ,ויצא יוסף וגו' ויעבור בכל ארץ מצרים...ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה גו'".

והנה עפ"ז כאשר ,ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם* אינו מובן כלל למה צעקו המצרים אל פרעה ללחם? והרי כל צרכי פרנסתם ומזונם הם ע"י יוסף? ועכצ"ל שקיצר הכתוב בדבר הפשוט יי שבודאי מתחילה באו אצל יוסף לבקש מזון כי הוא השליט בכל ארץ מצרים, ורק לאחרי שלא מילא את בקשתם באו לצעוק אל פרעה. ומה שיוסף לא מילא הבקשה הרי זהו תפקידו? -- עכצ"ל שיוסף ביקש מהם דבר מה (ע"ד שמצינו שקנו בכסף וכו'), שהם לא הסכימו לעשותו ולכן הלכו לצעוק אל פרעה מלכם. ומהו דבר זה שיוסף דרש מהמצרים ולא רצו לעשותו! -- מתוכן הפרשיות והפסוקים שלמדנו כבר מקודם (לפני התיבות ,אשר יאמר לכם תעשו") מובן ,שהי' יוסף אומר להם שימולו", כדלקמן.

ו וביאור הענין:

כשציווה הקב'"ה לאברהם למול את (עצמו ו)בני ביתו, אמר לו (בפ' לךלך יי) ,המול ימול יליד ביתך ומקנת

7) פסוק מו, מט,

8) ע"ד בפרשה שלפני זו (ע"פ פרש"י לח, ז) שקיצר הכתוב במיתתו של ער. ובפרש*י (בראשית ג, א) ,הרבה על" דברים". ובכ"מ.

9) יז יג. והציוי ה" לא רק לאברהם כמפורש בפסוקים הקודמים שם ;וזר" עך אחריך" גו

1-9 כספך גו' ", שבפשטות -- הטעם על ציווי זה הוא: יליד ביתו ומקנת כספו -- ברשותו הם וטפלים לו - ולכן מוטל עליו החיוב ש,המול ימולי כאו"א מהם.

עפ"ז -- כיון שיוסף הוא ,השליט על הארץ" יי, והי' נתון ,על כל ארץ מצרים" י: ובלעדו ,לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים":*, היינו שהיו נתונים תחת שלטנו 9 וברשותו כמקנת כסף, א"כ הסברא נותנת בפשוטו של מקרא שיש עליו חיוב להשתדל שיהיו נימולים *:.

ובזה יומתק דיוק ל' רש"י: ,לפי שהי? יוסף אומר להם שימולןו" * (לא ,לפי שיוסף אמר", אלא -- אומר בתמידות) ז. א. שלא פעם אחת אמר להם שימולו, אלא שהי' תובע מהם תמיד (וכמובן, ביתר שאת בעת שהחל הרעב י: ובאו אליו בתור ,השליט על הארץ").

יתן בעד