180

ה. ויש לומר, דכשם שהוא בנוגע לחיות העולמות בראש השנה, שאז הוא בנין המלכות שלמעלה, עד"ז הוא במלכותו של יוסף, שנתמנה בראש השנה, מבית האסורים יצא למלוך:

מבואר בכ"מ⁴² בהחילוק בין יוסף לאחיו, דהשבטים בחרו להיות רועי צאן, להיות בהתבודדות מהעולם בכדי שעניני העולם לא יטרידו אותם מדביקותם בה', משא"כ יוסף הי' מלך על מצרים, "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים"⁴³, ויוסף השביר בר לכל הארץ⁴⁴, שהי' עסקו עם כל העולם כולו, ואעפ"כ כל טרדות אלו לא בלבלו אותו מדביקותו בה', דגם בעת עסקו בהם הי' מרכבה לאלקות.

והטעם לזה⁴², כי מצד מדריגת השבטים (מרכבתא תתאה), ישנה תפיסת מקום לעולם, ובאם היו יורדים ומתעסקים בעניני העולם לא היו יכולים להשאר בדביקותם באופן של מרכבה; משא"כ מדריגת יוסף, שאצלו האיר אור אלקי שלמעלה לגמרי מהעולם, הרי בבחי' זו אין העולם תופס מקום, ולכן גם בעת עסקו בארץ מצרים לא הטריד זה אותו מדביקותו בה'.

ויתירה מזה — הוא פעל והשפיע גם באנשי מצרים גופא⁴⁵, כמודגש בזה שפעל עליהם שימולו⁴⁶.

והדרך שהגיע לזה מרומזת במ"ש "ויגלח ויחלף שמלותיו", שעצמותו ועיקרו של יוסף לא ירד והתלבש בדרגת מצרים, ולכן בתחילה הי' "ויגלח", ש"צמצם" עצמו מהגילוי שב"שערות"⁴⁷, ואח"כ "ויחלף שמלותיו", כי כל עניני עוה"ז לא היו תופסים מקום אצלו, ולא הי' שייך שהעסק בעניני העולם יטרידו ויבלבלו אותו מביטולו ודביקותו בה'.

וכמו שהוא במלכותא דרקיעא, שלבוש המלכות, שממנו הוא חיות ומקור כל העולמות, אינו מעלים כלל לגבי הקב"ה, דהרי לגבי' ית' אין שום שינוי ח"ו, כמאמר אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם בשוה ממש, ועכ"פ כולא קמי' כלא חשיב⁴⁸,

עד"ז הוא במדריגת יוסף למטה, שעניני המלוכה היו רק בחי' לבוש, שלא פעלו שום שינוי במהותו של יוסף עצמו.

(משיחת ש"פ מקץ תשמ"ח)