98

8 לקוטי

בהתחלקות בבג"י יי, והיא בחינתו ועד בודתו הפרטית של כאו"א:'.

ועפ'ז אפ"ל ההפרש שבין שמות האבות לשמות השבטים: שמות הא" בות -- המשכה הכללית שבכ"א מישראל, ושמות השבטים הינו שהד המשכה באה בבחי' ציור פרטי בהתאם למהותו הפרטית של כ"א, ומכיון ששמות אלו ענינם. התחלקות ההמשכה לפי בחינות וציורים פרטים, לכן נאמר בכ"א מהם טעם גלוי ופרטי המתאים למדרגתו ועבודתו הוא *:'.

וזהו גם הטעם ששמות השבטים נקראו ע"י האמהות : ידוע ההפרש בין אב לאם בשייכות להולדת הבן -- שעצם מציאות חבן הוא מטיפת האב :5 והתגלותו וההתחלקות בציור של פרטי אברים באה ע'"י שהייתו תשעה חדשים בבטן האם ** (ועד"ז הוא ההפרש בי" ניהם גם לאחר שנולד; התקשרותו הפנימית של האב להבן היא עצמית

\יצא ב

יותר, אולם בגילוי מורגש יותר הקישור והקירוב של האם להבן+). ולכן נקראים חכמה ובינה : אב ואם (של המדות), כי חכמה היא נקודת השכל (בחי' ה;אב" של המדות) ובינה היא ההשגה שבאה בפרטים (ה.אם" של המדות)", ועד"ז מובן גם כאן בנוגע להשבטים, שהתחלקות השבטים לפרטים שונים בפשטות באה ע'י האמהות רחל ולאה כו' -- ולכן על ידן היתה גם קריאת השמות של השבטים *", היינו התחלקות של בנל"י לבחינות ומדריגות פרטיותי

אמנם עדיין צ"ל: הלא טעמי הד שמות המבוארים בפרשתנו אינם מורים על שייכותם של השמות לבחינתם ועבודתם של השבטים עצמם הנקראים בשמות אל כ"א השייכות שלהם להאמהות שקראו שם זה: ,בי ראה ה' בעניי כי עתה יאד הבני וגו'", ;בי שמע ה' כי שנואה אנכי* וכיו"ב 1

ולכן מפרש רש"י *יי בשם הראשון ראובן (וממנו נלמד על כל השבטים): .פרשו רבותינו -- אמרה ראו מה בין בני לבן חמי כו'", היינו שהשייכות היא (לא רק להאם, כ"א ובעיקר) להבן הנקרא בשם זה מצד בחינתו ועבודתו **.

4 ראה פה"מ שם, לקו"ש ה"ך פ' 7

5 תניא פ"ג. ביאורי הזהר בלק קגג בי

6 ראה גם לקוטי לוי יצחק ליקוטים על מאחזיל ע' קמז.

*56) ועד"ו בלקו"ת הובא בשוה"ג להערה 441

7 להעיר מתו"א (ויחי מה, סע") שיש בחי' ראובן שמלמטה למע' וע"י ממ" שיך גילוי בחיי ראי' העליוגה מלמעלה למטה, כי ראה ה' בעניי, בחי' התקרבות, כי עתה יאהבגי אישי.