ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לותצוהשיחה א150

150

אלא בשמות השבטים שעל כל הי"ב אבנים ביחד³⁴, עד"ז הוא בנוגע לאבני שהם שבכתפות האפוד (שע"י נעשה דביקות החושן והאפוד, "שידבקו זה בזה ולא יזח החושן מעל האפוד"³⁵) — ש"מפתח על שתי האבנים שמות השבטים ששה על אבן זו וששה על אבן זו כתולדותם"³⁶ באופן דהוי כמו אבן אחת ומתקיים "כתולדותם" כשהן נקראין "ביחד" תיכף בתחילתו ראובן שמעון כנ"ל³⁷.

אמנם עפ"ז צ"ע קצת מה שלהרמב"ם "כתולדותם" אינו "כסדר שנולדו" (כפרש"י) אלא כסדר לידת האמהות, דלכאורה "סדר לידתם" משמע יותר ההשתוות והאחדות שלהם, ואינו מדגיש את ההתחלקות ביניהם, משא"כ סדר לידת אמותיהם מדגיש יותר את החילוק בין השבטים, דבני לאה היו בפ"ע, ובני בלהה וזלפה בפ"ע ובני רחל בפ"ע.

ד. ויש לומר הביאור בזה בפנימיות הענינים:

תוכן ענין חקיקת שמות השבטים על אבני שהם בכתפות האפוד מפורש בכתוב³⁸ "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון", ופרש"י "לזכרון שיהא רואה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם".

וכיון שענין שמות בנ"י הוא העלאתם לזכרון לפני ה', הרי זה קשור ותלוי באחדותם של בנ"י יחד³⁹, שאז הרי הם ראויים לעלות לפני ה', כי כל בנ"י הם קומה אחת שלימה⁴⁰, וכשיש פירוד והתחלקות בין אחד לחבירו, הרי אינו ראוי לעלות לרצון⁴¹ לפני ה'⁴².

אלא שבזה יש ב' דרגות:

החילוק בין השבטים (בנ"י) כפי שהם מצד סדר לידתן וכפי שהם מצד לידת האם שלהם, ד"כסדר שנולדו" מורה על לידתם כפי שהיא מצד האב, בניגוד לסדר לידתם מצד האמהות.

והנה ידוע שעצם מציאות הולד היא מטיפת האב, וההתחלקות בציור פרטי האברים היא על ידי שהייתה ט' חדשים בבטן האם⁴³, ועד"ז הוא בעניננו, שמצד האב (כסדר שנולדו) נרגש בהם ענין האחדות כפי שהוא מצד שרשם, כולנו בני

הערות

34. וכמודגש גם בזה ש"כותב בתחלה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימין שבטי י"ה" (רמב"ם שם. שמו"ר שם, ט).
35. רמב"ם שם ה"י.
36. רמב"ם שם ה"ט.
37. ולפ"ז י"ל, דלהרמב"ם עיקר התכשיט כו' (הבגד) הוא החושן, וסדר השמות בהאבנים שבכתפות נמשך אחר סדרם באבני החשן, ולרש"י עיקר הבגד הוא האפוד — ראה בחיי פרשתנו כח, ו (בתחלתו), וסדרן בהחושן הוא כסדרן בהאפוד — ראה פרש"י (שם, כא) עה"פ איש על שמו (האמור באבני החושן), שכ' "כסדר תולדותם סדר האבנים אודם לראובן פטדה לשמעון וכן כולם". ברא"ם וגו"א הוכיחו מפרש"י לנ"ך (שופטים יח, כט) שלדעת רש"י סדרן בהחושן אינו כפי סדרן בהאפוד אלא הוי כסדר לידתן מהאמהות, ויששכר וזבולון באים תיכף אחרי יהודה לפני דן ונפתלי. וכ"ה בהואיל משה (באר היטב) לפרש"י פרשתנו שם. ולכאו' רש"י עה"ת אינו מוכרח שיתאים לפירושו בנ"ך, דפשטות "כסדר תולדותם" שכתוב בחושן הוא כסדרן באפוד, וכמ"ש בבאר בשדה לפרש"י שם. וראה מהר"י קורקוס להל' כלי המקדש שם (ומנ"ח שם), ד"הדעת נותן דסדר חושן וסדר אפוד כי הדדי נינהו".
38. כח, יב.
39. ראה תניא פל"ב.
40. לקו"ת ר"פ נצבים.
41. ראה ספר המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל.
42. להעיר מצרור המור פרשתנו כח, ו.
43. ראה לקו"ש ח"י ע' 98. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.