55

שיחה ב

ויראג

א עה'פי ,ויגש אברהם ויאמר האף תספה גו'" מפרש רש"י: ,ויגש אברהם -- מצינו הגשה למלחמה ויגש יואב וגו'י, הגשה לפיוס ויגש אליו יהודה י הגשה לתפלה ויגש אליהו הנביא י, ולכל אלה נכנס אברהם לדבר קשות ולפיוס ולתפלה".

והנה לכאורה כוונת רש"י: מכיד ון שמצינו בכתובים שלאח"ז שאברהם אבינו דיבר קשות (+האף תספה צדיק עם רשע") ודברי פיוס (,חלילה לך מעשות כדבר הזה" וכפרש"י: .חולין הוא לך*י), והתפלל (;הנה נא הואלתי לדבר גו' ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון גו'"'), לכן מפרש דכ"ז

נכלל במה שאמר קרא איגש" כי מצינו הגשה כו

וצלה"ב :

א) תיבה הרגילה בתג"ך ופשוטה ,ויגש" -- למה בכלל זקוקה לפירוש ? וברוב המקומות לא נמצא פרש"י לתיבה זו

ב) למה מעתיק רש"י (גם) תיבת ,אברהם" 1

ג) מהו ההוספה והחידוש בסיום פירושו של רש"י ,ולכל אלה נכנס אברהם" -- הרי דבר זה מובן מפשטות משמעות הכתובים, כנ"ל 1

ד) רש"י מקדים הוכחה דלכל אלה נכנס כו' מזה ש,מצינו הגשה למלחמה כו' לפיוס כו' לתפלה כו'", והלא מפורש כן בהכתובים עצמם דלהלן על אתר, כנ"ל. והו"ל להתחיל מיד: ,לג' דברים נכנס אברהם לדבר קשות ולפיוס ולתפלה* 1

- וע"ד שפירש רש"י לקמן: בפי וישלח * בנוגע ליעקב אבינו: ,התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה".

ואף את"ל שמצד איזה טעם הוצרך

תפלת אברהם מ,הנה נא הואלתי וגו'", כבפנים (אבל לא מ,אולי יש חמשים וגור'" -- כבפי' מהרז"ו שם, שהר" בפשטות אי"ז ענין של תפלה, וכמפורש שם תמי" .האף תספה וגו'" (אלא שמסיים (גם) בדברי פיוס ,הלילה לךְ -- חולין הוא לן" לעשות ,בדבר הזה"): ועוד : לפ"ו לא הביא רש"י ג' הענעים (מלחמה פיוס ותפלה) כפי הסדר שאמרם אברהם אביגו, והו"ל להקדים תפלה לפיוס). 6 לב, טל