55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
ויראג
א עה'פי ,ויגש אברהם ויאמר האף תספה גו'" מפרש רש"י: ,ויגש אברהם -- מצינו הגשה למלחמה ויגש יואב וגו'י, הגשה לפיוס ויגש אליו יהודה י הגשה לתפלה ויגש אליהו הנביא י, ולכל אלה נכנס אברהם לדבר קשות ולפיוס ולתפלה".
והנה לכאורה כוונת רש"י: מכיד ון שמצינו בכתובים שלאח"ז שאברהם אבינו דיבר קשות (+האף תספה צדיק עם רשע") ודברי פיוס (,חלילה לך מעשות כדבר הזה" וכפרש"י: .חולין הוא לך*י), והתפלל (;הנה נא הואלתי לדבר גו' ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון גו'"'), לכן מפרש דכ"ז
נכלל במה שאמר קרא איגש" כי מצינו הגשה כו
וצלה"ב :
א) תיבה הרגילה בתג"ך ופשוטה ,ויגש" -- למה בכלל זקוקה לפירוש ? וברוב המקומות לא נמצא פרש"י לתיבה זו
ב) למה מעתיק רש"י (גם) תיבת ,אברהם" 1
ג) מהו ההוספה והחידוש בסיום פירושו של רש"י ,ולכל אלה נכנס אברהם" -- הרי דבר זה מובן מפשטות משמעות הכתובים, כנ"ל 1
ד) רש"י מקדים הוכחה דלכל אלה נכנס כו' מזה ש,מצינו הגשה למלחמה כו' לפיוס כו' לתפלה כו'", והלא מפורש כן בהכתובים עצמם דלהלן על אתר, כנ"ל. והו"ל להתחיל מיד: ,לג' דברים נכנס אברהם לדבר קשות ולפיוס ולתפלה* 1
- וע"ד שפירש רש"י לקמן: בפי וישלח * בנוגע ליעקב אבינו: ,התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה".
ואף את"ל שמצד איזה טעם הוצרך
תפלת אברהם מ,הנה נא הואלתי וגו'", כבפנים (אבל לא מ,אולי יש חמשים וגור'" -- כבפי' מהרז"ו שם, שהר" בפשטות אי"ז ענין של תפלה, וכמפורש שם תמי" .האף תספה וגו'" (אלא שמסיים (גם) בדברי פיוס ,הלילה לךְ -- חולין הוא לן" לעשות ,בדבר הזה"): ועוד : לפ"ו לא הביא רש"י ג' הענעים (מלחמה פיוס ותפלה) כפי הסדר שאמרם אברהם אביגו, והו"ל להקדים תפלה לפיוס). 6 לב, טל
הערות
- 1. פרשתנו יחי כב
- 6. שב כיב
- 3. מה שרש"י מוסיף ,וגו'", הוא לתרץ השינוי שבפירושו, שמתתיל ,מצינו הגשה למלחמה* ולא כמו שהוא בפרשתנו - וכמו שמסיים : ,לדבר קשות", ולכן מוד סיף רש"י ,וגו'" לרמז על טיום הכתוב שם ;(והעם אשר עמו) למלחמה" -- אלא שכאן הי' רק ,דבר קשות* דוגמת ענין המלחמת.
- 6. ר"פ ויגש.
- 4. מיא יח, לו
- 6. מה שרש"י מוסיף תיבת .הנביא* הוא לציין שכווגתו לפסוק זה ולא למ"ש לפנ"ז (שם, כא) ,ויגש אליהו".
- 6. פסוק כה,
- 6. ברא"ם, גו"א, ופיי מהרז"ו לב"ר (מט, ה) פירשו (כל אחד) באן"א, עיי"ש -- אבל פשטות הענין של דברי פיוס הם דיבורים המדגישים מעלת וגדלות של זה שמפייסים, ולזה מתאים הפסוק המובא ב" פנים.
- 7. פסוק כז, ראה במקומות שבהערה הקודמת באו"א -- אבל בפשטות מתחילה
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 213 לקו"ש ח"י ע' 55
- לקוטי שיחות 23 לקו"ש ח"י ע' 55
- תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל לקו"ש ח"י ע' 55
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.