2

2 לקוטי

ענות להם שזהו ,רצונו" של הקב"ה, וע"י קיום התומ"צ ממלאים רצונו וכו'. ובמילא אין נוגע בזה מה ששכלו של בו"ד אין משיגו וכו'.

ברם זוהי הוראה כללית מכללות תוכן הפי'; ומובן שגם בפרטי הד" ברים שבפרש"י (ובפרט בפיסקא הראשונה) ישנן הוראות (ובנדו"ד -- כלליות).

והנה פרט עיקרי ויסודי בפרש"י זה הוא הכתוב שמביאו ;כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", כי הרי הוא הוא היסוד לשלילת טענתם -- וברור שפרט זה בא להורות הוראה כללית בעבודתו ית'.

וצלה"ב :

א) מהי ההוראה.

ב) מהו הדיוק בתיבת <כח (מעשיו) גו" -- הרי הכוונה בזה להסביר שהידיעה שזהו ,מעשיו" של הקב"ה, היינו שהוא ברא את העולם וכו', מחייבת שבידו וברשותו ית' ,לתת להם נחלת גוים" -- ומה בא ללמדנו ה,כח" שבמעשיו של הקב"ה?

ג) ל' הרגיל ביותר בכיו"ב הוא ,אמר" (כמש"נג כ"פ גם בפרשתנה וכההמשך בפסקא זו עצמה .אומרים להם") ,דיבר" ,סיפר" -- ולא ,הגיד".

(לא לבנ"י -- ,עמו" -- כ"א) לאו"ה (ואף שייל שהפי' הוא שהגיד לעמו שידעו הם מה להשיב לאו"ה (וראה לקו"ש שם סיו)) -- הוי העיקר חסר מן הכתוב והול"ל ,כח מעשיו הגיד לבני אדם* וכיו"ב, אלא שיש בזה ב! עננים : א) ,כח מעשיו הגיך לעמו (בתור הכנה לפעוד לתו -- בעתיד) לתת להם נחלת גוים. ולא יקשה בעיני עמו -- איך ניתנה להם נחלת אחרים, כג"ל. ב) וגם ,שאם יאמרו או"ה כו" נוע מה להשיב להם. ולהעיר מפרש"י (ח"ש כג, ד): ומ"א כו

בראשית אצ

ג. ויובן בהקדים ביאור עניז ארץ ישראל ברוחניות: מעלתה של ארץ ישראל היא כנאמר *: .ארץ אשר גו' עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", היינו שההשגחה העליונה היא בה באופן גלוי (יותר מבכל הארצות *י), ז, א. שגם בגשמיות א"י ועניני' ,נרגש" אור אלקותו ית' בגילוי יותר. ועוד: מכיון ש,עיני ה"א בה", הרי לא יתכן בה -- מצ"ע (לולא בחירת האדם) -- רע והיפך הקדושה -- כי הרי הקב"ה הוא ,טהור עינים מראות רע"

מזה מובן שבחינת ,א"י" ברוחניות, בעבודת האדם לקונו, היא מורה ורוד מזת לשלימות העבודה בקיום התומ"צ -- המשכת גילוי אלקות ושלילת הרע וכו'. ומרומז זה גם בהשם ,ארץד ישראל": אמרז"ל יי ,למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה": וגם .ישראל* מורה על ענין התורה (ומצות), כידוע *: שישראל ר"ת ;יש ששים רבוא אותיות לתורה" (שבה -- וע'י צירופי אותיות אלו -- נתבארו כל המצות).

אמנם כמו שהוא בפשטות הענינים, שהייתה א"י בחלקו של שם ואח"כ