375
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במענה על מ"ש ע"ד הקושיא המובאה בקונ' ומעין - לכ"ק אדמו"ר נ"ע - מתחיל מסוף מאמר יז - בסתירת מרז"ל שאמרו (ביצה טז, א) דמזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ ובר"ה (טז, א) אמרו שאדם נידון בכ"י, וכותב שהקשה לו גדול א':
א) הלא ר' יוסי, שהוא האומר אדם נידון בכ"י, הוא יחיד, ורבנן פליגי עלי' וס"ל דנידון בר"ה.
ב) בספר מקראי קדש לר' יוסף מאמיגה (ח"ב ס"י ואילך) מסיק דבאמת, לדעת ר"י, אין חילוק בין רייה לשאר ימות השנה לענץ הדי, ורק שריה נקבע להזכיר ולעורר את בנ"א לעשות תשובה בכ"י ויום בלי הבדל בין יום ליום.
ג) תמי' מפני מה לא הוזכר בקונטרס ומעין שבס' מקראי קדש מפלפל ע"ד סתירה הנ"ל.
א) גם א"ת דאין הלכה כר"י, ולכן לדידן, ל"ק מהא דאדם נידון בכ"י, הרי בכ"ז לר' יוסי הקושיא במקומה עומדת: מהו ענין דין דר"ה כיון דנידון בכ"י.
ופליאה על המקשה שעמד ע"ז, כיון דבמקומו גופא מבואר כן בקונטי ומעין, וז'ל: צ'ל משארז"ל אדם נידון בכ'י ואיך יתווך זה עם מאמר הנל דמזונותיו קצובין לו מר"ה כו' דודאי גם ר"י שאמר דאדם נידון בכ"י מודה דהדין ומשפט הוא בר"ה כו'. וביתר בי' בלקו"ת ס'פ קרח. דכתב: והגם שמה שאמרו אדם נידון בכ"י זהו דברי ר"י ור"ג משא"כ לרבנן. מ"מ הא ע"כ גם לר"י ור" עיקר הדין בר"ה, דאל"כ כו' וכן מרז"ל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ משמע דאתי ודאי לכ"ע ואין בזה שום מחלוקת, ואעפ"כ ס"ל דאדם נידון ג"כ בכ"י עכ"ל.
נוסף על הנ"ל: הא דפשיטא לי' להמקשה דאין הלכה כר"י כ"א כרבנן - וכ"כ בס' מקראי קודש חב רפ"א דהלכתא כרבנן - צע'"ג. דאדרבא איפכא מסתברא - דהלכה כר"י, והוא א) ע'"פ הידוע בכללי הש"ס דאם אמוראים שקו"ט בסברת תנא אחד ש"מ דהלכה כמותו. ורב חסדא (ר"ה טז, א) נושא ונותן לפרושי דברי ר"י. ואין לסתור מהא דכמה אמוראים שקו"ש (ר"ה יח, א) בדברי רבנן במתני'. - דשם אינו שייך לדעת רבנן, כיא באופן הדין למעלה, וגם אליבא דר"י שייך פירושם. ב) כל אלו דס"ל דגז'ד של יחיד אינו נקרע, (עיין ר"ה יז, ב ונדה ע, ב) ודלא כר' יצחק, ע"כ דס"ל ג"כ כדעת ר' יוסי, כיון דמצלינן אקצירי ומריעי, וכדאי' בר"ה (טז, א). - ודוחק גדול לתרץ דכולם לא היו מתפללים אקצירי ומריעי. ובפרט שבש"ס אומר בפשיטות כמאן מצלינן האידנא, משמע שכו"ע היו עושין כו. ועיג'יכ בנדרים (מט, ב) דרבא לא קאמר אי בעית אימא דמצלינן אקצירי ומריעי גם אליבא דרבנן (אף דיש לדחות דשאני התם שלא הובא ענין זה אלא דרך אגב).
הערות
- 1. ומה שנראה לי בכ"ז:
מצוטט ב־5 עמודים
- תורת שמואל תקמג לקו"ש ח"ט ע' 375
- תורת שמואל שיט לקו"ש ח"ט ע' 375
- אגרות קודש קיד לקו"ש ח"ט ע' 375
- תורת מנחם ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ט ע' 375
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז ה'תשל"ג לקו"ש ח"ט ע' 375
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.