235
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וזאת הברכה א שיחות שהאחדות נמשכת גם בדברים בפרשת וזאת הברכה מוזכרת פשוטים. אחדותם של ישראל פעמים רבות:
יג. קשר של לימוד או של קריאה
לפי כל האמור לעיל יובן כיצד קשורה פרשת "וזאת הברכה" לכל שלושת המועדים - סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, וכיצד הקשר שלה לסוכות ולשמיני עצרת הוא רק באופן של לימוד, ואילו לשמחת תורה היא קשורה באופן של קריאה:
ליו"ט ראשון. ולהיות שבשבמע"צ הוא הקליטה של כל ההמשכות שבחדש תשרי, ועד שהוא (כלשון הר"ן - הובא לעיל הערה 9) "סוף כל המועדות" (די"ל גם דפסח ושבועות), שלכן דוקא בו נאמר "עצרת תהי' לכם", ש"נמשך ומתגלה למטה לכם ממש" (לקו"ת סוכות פא, סע"ד) - לכן, הגילוי ד"יו"ט שני של גלויות" דמועד זה, נמשך למטה מטה ממש, ועד - בבחי" (ריקוד ב)רגלים.
ובזה יומתק מה שהמאמר דכ"ק אדמו"ר האמצעי בנוגע לשמע"צ ושמח"ת (שהם בדוגמת ירק ובשר - נעתק לעיל סעיף ב'), בא בהמשך למה שאמר לפנ"ז על דבר המעלה דיו"ט שני של גליות (כמסופר בשיחת ליל שמע"צ תרצ"ט) - אף שהדוגמא דירק ובשר הוא לענין שמיני עצרת ושמח"ת דוקא (כנ"ל שם) - כי העילוי שבשמח"ת הוא מצד מעלת יו"ט שני, אלא שעיקר מעלת יו"ט שני הוא בשמח"ת, כנ"ל. (וי"ל, שזהו ג"כ הטעם מה שהדרוש ד"ה להבין ענין יו"ט שני של גלויות, נסדר בלקו"ת ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ בדרושי שמע"צ דוקא - אף שבסדר הדרושים דלקו"ת, באים פסח, שבועות וכו' לפנ"ז).
מיד בתחילת הפרשה מסופר על ברכת משה רבינו לכל ישראל ביחד, ובסיומה של ברכה זו הוא מדגיש, שכדי לקבל את ברכות ה', דרוש מצב של "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"5.
וכן בסמוך לסוף הפרשה*, לאחר פירוט ברכותיו של משה רבינו לכל שבט בנפרד5, הוא מברך שוב את כל ישראל ביחד, וגם לאחר מכן מסופר בפרשה על ענינים הקשורים לכל ישראל, ועד לסיום וחותם הפרשה, אשר "הכל הולך אחר החתום"* - "לעיני כל ישראל" - ענין האחדות *.
בסוכות ובשמיני עצרת, כאשר מתבטאת אחדות ישראל בעיקר בענינים רוחניים, קשורה הפרשה לימים אלו רק בלימודה על ידי שכל. ואילו בשמחת תורה, כאשר אחדות ישראל מתגלית גם בענינים גשמיים, גם קוראים את הפרשה בתורה*, והרי
הערות
- 2. ומכיון שהענין דשמח"ת בא דוקא לאחרי הענינים שבסוכות ושמע"צ [וכדיוק הלשון "למחר" - ראה לעיל סעיף ב'], י"ל, שמצד הענין דשמח"ת מיתוסף ומתעלית גם העבודה דסוכות ושמע"צ, והעבודה צריכה להיות באופן כזה שתהי' הכנה לשמח"ת. וראה גם להלן הערה 68.
- 3. לג, ה. פרש"י ואוה"ח שם.
- 4. לג, כה ואילך.
- 5. ומה שהברכות לכל שבט ביחוד ובפרטיות נאמרו באמצע הברכות לכלל ישראל - י"ל, שזה בא להורות שענין האחדות בישראל צ"ל גם מצד הפרטים (ראה לעיל ע' 166).
- 6. ברכות יב, א.
- 7. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 137 ואילך.
- 8. ע"פ הנ"ל הערה 62, יובן מה שהלימוד דפ' ברכה בסוכות ושמע"צ הוא מסובב מהקריאה דפרשה. זו בשמחת תורה [וכמובן בפשטות, שהשייכות של ימים אלו לפרשת ברכה הוא לפ
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 184 לקו"ש ח"ט ע' 235
- לקוטי שיחות 165 לקו"ש ח"ט ע' 235
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.