165

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וב ענינים אלו תלויים זב"ז*", בי בעבודה זו דתמליכוני עליכם שווים כל ישראל : מכיון דתמליכוני עליכם נעשה ע"י ביטול וקב"ע מלכות שמים, הרי באם ישנו בזה חילוק בין הסוגים דראשיכם גו' שואב מימיך -- אי"ז ביטול גמור וקב"ע מלכות שמים שלימה 35,

וכדוגמת הכתרת מלך בו"ד; שהיא ע"י ביטול העם, בשלימות הביטול, בעת ההכתרה, שווה בביטול זה שר גדול ואיש פשוט. באם ירגיש השר מציאותו, יהא חסר בביטולו להמלך. וההבדלה בין שר ואיש פשוט באה רק לאחרי שכבר נעשה מלך וגוזר גזירות, שאז ישנם חילוקים באופן קיום הגזירות (אבל לא בעת ההכתרה).

וב' ענינים אלו מרומזים גם בשם שמיני עצרת זי, שמהפירושים בזה:

וזאת הברכהג

א) עצרת (תהי' לכם) ל' מלכות וממ" שלח *, ב) ,כנישין תהי לכון", כפיי התרגום יי, ,היינו התאספות והתקבצות, שכל בני ישראל יתקבצו כולם להכלל במקום אחד במקורם ושרשם" *. שהן ב' הנקודות ד,ויהי בישורון מלך* -- בחי' מלוכה, .בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", קיבוץ והתכללות כולם יחד, אשר הא בהא תליא, כנ"ל 5י.

ג. אמנם עדיין צלה"ב: שמע"צ היא הקליטה דכל עניני חודש תשריו ועיקר ענינו של שמע"צ ושמח"ת הוא שמחה. ובמה מתבטא בהשמחה דשמ" עיצ ושמח"ת ענינו של ר"ה דוקא, יותר משאר עניני חודש זה.

והביאור בזה:

ענין תמליכוני עליכם בא לידי ביטוי בהתאחדות והתכללות שכל ישראל שוין בהן כנ"ל יי, וכמו שנאמר בנוגע לר"ה ,אתם נצבים היום כלכם ראשיכם שבטיכם גו'" שכולם הם לאד חדים כאחד'י. וגילוי בחי' זו הוא דוקא בשמעיצ ושמח"ת. שענינו הוא

הערות

  1. 1. כל הסדרה ,וזאת הברכה", כי הכלי לברכה הוא כולנו כאחד דוקא, ,בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" -- ראה לקו"ש ח"ט ע' 235 ואילך,:
  2. 5. ראה פירש"י בהכתוב כסופו, וב גו"א.
  3. 6. וראה אוה"ת ברכה (ס"ע א'תתג ואילך, סייע א'תתסב. א'תתסו ואילך) בביד אור כ' הנ"ל דבחי' ויהי בישורון מלך מקיף הכללי כו' נמשך ע"י בהתאסף ראשי עם (יראה וקב"ע ו)התכללותם כולם יחד. ושייכותו לשמחית.
  4. 4. זו) ואף דקויאת וזאת הברכה היא בשמח"ת ולא בשמע"צ -- ראה לקו"ש שם ע' 226, שלכן נאמר בזה הל' ,למחר קורין וזאת הברכה" ולא כבשאר יו"ט שני שגאמר ,בשני קורין* -- מזה שבא"י קורין וזאת הברכה בשמע"צ ודלא כבכל יו"ט שקורין בא"י הקריאה דיו"ט ראשון מוכח ששמח"ת וקריאתה שייכות גם לזה שהוא יו"ט שני דשמע"צ -- ראה בלקוייש שם
  5. 5. שוה"ג להערה 12. לקו"ש שם ע' 237 הערה 7, 10. וכדמוכח גם מזה שברוב הדרושים מבואר הטעם ששמח"ת הוא ביום שמע"צ מצד עגינו של שמע"צ (לפי שאז היא הקליטה, וכיו*ב) -- ראה לקו"ת ד"ה ביום השמע"צ הא' בסופו (פד, ג). והשני (פה, /ג). ד"ה תורה צוה ס"ג (צד, ד אוה"ת ו"ה ביום השמעיצ (ע' א'תשעט). ובכ"מ,
  6. 8. ראה זח"ג רנו, רע"ב. אוה*ת שמ" ציצ ע' א'תשעו ואילך. ס"ע א'תתקמז.
  7. 9. עה"פ פנחס כט) לה.
  8. 0. לקו"ת רד"ה ביום השמע"צ (פד, ד). וראה אוה"ת שם ע' א'תשעח. ועוד.
  9. 1. לקו"ת ר"פ נצבים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.