162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
80 לקוטי
תבא ג
א. "האמרת והאמירך"
מן הפסוקים "את ה' האמרת היום להיות לך לאלקים... וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה..."', מצטט רש"י את המלים "האמרת והאמירך"?, ומפרש: "אין להם עד מוכיח במקרא. ולי נראה, שהוא לשון הפרשה: והבדלה, הבדלתו* לך* מאלקי הנכר
1) פרשתנו כו, יז"יח.
2) יש להמתיק זה שמפרש ב' התיבות ביחד = אף שהן בעני פסוקים (ולכאורה הו"ל לפרש תחלה רק "האמרת" ולאח"ז לפרש* "האמירך - הפרישך אליו .. סגולה") - כי
(נוסף על העיקר - מפני ששניהם משרש אחד ובפירוש אחד, הרי)
בזה מדגיש, דאף שנאמר אותו הלשון שתי פעמים - "האמרת והאמירך" - בכ"ז "אין להם עד מוכיח כו'", שא"א להוכיח מא' על השני (כי בכ"א מהם אין הוכחה לפירוש התיבה).
3 בדפוס ראשון: המשכה והבדלה. והוא לכאו' טה"ד, שהרי ממשיך לאח"ז: הבדלתו כו' הפרישך כו' - ואינו מזכיר ל' המשכה כלל.
4) בכמה דפוסים: הבדלת; הבדלתי; הבדלתיו. אבל בדפוס ראשון הוא כבפנים. ונראה שכ"ה הגירסא הנכונה, וכפשטות המשך לשון רש"י.
5) הטעם: 1) שרש"י מוסיף "לך" ו"אליו", ובפרט שזה מפורש בכתוב. ועוד שרש"י בעצמו מעתיקו תומ"י, "להיות לך לאלקים" "להיות לו לעם סגולה" וא"כ הו"ל כפל לשון. 2) להאריכות בפרש"י כאן דלכאורה דיו לומר ".. והבדלה
*) אבל אין להקשות, שלא יפרש כלל תיבת "האמירך" מכיון שהתלמיד ידע זה כבר מפירוש "האמרת" - כי י"ל שזקוק לפרש "והוא הפרישך כו" ולא "הבדילך" (ראה לקמן סעיף ח').
להיות לך לאלקים והוא* הפרישך אליו* מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה".
הבדלתו מאלקי הנכר והוא הפרישך מעמי הארץ" וכדלקמן בפנים.
- י"ל, שהוא בכדי: א) לתרץ התמי': "האמרת" אתה - הרי בלאה"כ מובדל; וכמו"כ - בנוגע ל"האמירך". ב) להדגיש שלילת הענין והפירוש דאמירה כפשוטו - דבור (כ"א כדיוק לשון הכתוב "האמרת והאמירך" (בה"א) בלשון מפעיל (את השני) שאין זה שייך באמירה כפשוטה),
כי ההפרשה וההבדלה של ה' (מאלקי הנכר) וישראל (מעמי הארץ) היא כשה' הוא לך לאלקים בפועל וישראל הם לו לעם סגולה בפועל, ולא ע"י אמירה של ישראל שה' יהי" להם לאלקים ודיבור והחלטת הקב"ה שישראל יהיו לו לעם סגולה,
ולכן מדייק רש"י "הבדלתו (ולא רק אמירה) לך .. הפרישך (ולא רק "דבר" דלקמן) אליו.
ועפ"ז מובן ג"כ מה נתחדש (כאשר וה' האמירך) היום, הרי (כההמשך בכתוב) מכבר "דבר לך".
66 הטעם שרש"י כותב "והוא" ולא "וה'"* (כבכתוב) י"ל, שבזה בא להדגיש שהוא "מדה כנגד מדה"**: ע"י ש"את ה' האמרת - (הבדלת אותו) לך מאלקי הנכר" לכן "הוא*** הפרישך אליו". וראה גטין (נז, ב) ע"פ זה: האמרת כו'
הערות
- 1. *) אבל יש לברר בדפוסים וכת"י* שאולי הי" כתוב בפרש"י "וה'" - נראה למעתיק הקו שע"ג הה' לוא"ו ועלה בדעתו שאין לזה פירוש כ"א ע"י הוספת אל"ף - "ותיקן" - והוא.
- 2. **) להעיר גם מפרש"י בפסוק שלפנ"ז "הבאת בכורים היום תשנה לשנה הבאה" - ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 227 ואילך. ואכ"מ.
- 3. ***) ולהעיר שגם בכתוב הוא בלשון מדה כנגד מדה: את ה' האמרת גר' וה' האמירך (משא"כ בפרש"י שוכיון שאינו שייך לפירושו) לא העתיק תיבת ה.
- 4. *) בדפוס א' וב' וכת"י רש"י שתח"י - "והוא".
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 97 לקו"ש ח"ט ע' 162
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 162
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.