159

וכך גם בבריאה בכלל, שמלכתחילה (בבחינת "יכולת") נבראו כל הנבראים "במאמר אחד", ומשום כך, גם לאחר מכן - כאשר ה"מאמר האחד" התחלק ל"עשרה מאמרות", עד שהאותיות של עשרה המאמרות ירדו על ידי חילופים ושינויים לכל נברא כשלעצמו* - יש בכוחם של ישראל ליצור מהם אחדות.

זהו ההסבר בפנימיות לכך שמיד בתחילת שער היחוד והאמונה מביא אדמו"ר הזקן את פירוש הבעל-שם-טוב על הפסוק* "לעולם הוי' דברך נצב בשמים":

כדי "להמשיך" את "אין עוד", "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת"* - בתוך הבריאה, כפי שהיא נחלקת לפרטים רבים, מ"שמים ממעל" ועד "על הארץ מתחת" - ובאופן של "וידעת" - חב"ד - צריך להביא תחילה את פירושו של הבעל-שםדטוב, (את אחדות הו" כפי שהיא מתגלית על ידי הבעל-שם-טוב באופן של גילוי אור מלמעלה, מעל להתלבשות בשכל) - על הפסוק "לעולם הוי דברך נצב

תבא א

בשמים" "דברך" בלשון יחיד, בבחינת מאמר אחד.

וענין זה יורד אחר כך אל הנבראים כשהם נחלקים ורבים, שיבינו זאת בשכלם, עד אשר הדבר נקלט גם בשכלם של אלו אשר לפני שמיעת הענין של "הבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו למעשה שמים וארץ", היו "כופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה*, שגם מצד הבריאה עצמה (ולא רק מצד גילוי האור מלמעלה) מגיעים לידי "וידעת" ש"אין עוד".

ועל ידי כך מתגלית האמת של "אין עוד", שגם ה"שמים ממעל ועל הארץ מתחת" בעצמם הם "אין עוד".

יב. אחדות ישראל - במהות ובמציאות הפרטית

כדי ליצור אחדות בעולם, צריכה להיות תחילה אחדות בישראל. בדומה לשני הענינים שהוזכרו לעיל לגבי המשכת האחדות בבריאה, כך גם לגבי האחדות בישראל:

כאשר שני אנשים, או יותר, מתאחדים, הרי ככל שתהא אחדותם גדולה, עדיין אין זו אחדות מוחלטת,