159

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וכך גם בבריאה בכלל, שמלכתחילה (בבחינת "יכולת") נבראו כל הנבראים "במאמר אחד", ומשום כך, גם לאחר מכן - כאשר ה"מאמר האחד" התחלק ל"עשרה מאמרות", עד שהאותיות של עשרה המאמרות ירדו על ידי חילופים ושינויים לכל נברא כשלעצמו* - יש בכוחם של ישראל ליצור מהם אחדות.

זהו ההסבר בפנימיות לכך שמיד בתחילת שער היחוד והאמונה מביא אדמו"ר הזקן את פירוש הבעל-שם-טוב על הפסוק* "לעולם הוי' דברך נצב בשמים":

כדי "להמשיך" את "אין עוד", "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת"* - בתוך הבריאה, כפי שהיא נחלקת לפרטים רבים, מ"שמים ממעל" ועד "על הארץ מתחת" - ובאופן של "וידעת" - חב"ד - צריך להביא תחילה את פירושו של הבעל-שםדטוב, (את אחדות הו" כפי שהיא מתגלית על ידי הבעל-שם-טוב באופן של גילוי אור מלמעלה, מעל להתלבשות בשכל) - על הפסוק "לעולם הוי דברך נצב

תבא א

בשמים" "דברך" בלשון יחיד, בבחינת מאמר אחד.

וענין זה יורד אחר כך אל הנבראים כשהם נחלקים ורבים, שיבינו זאת בשכלם, עד אשר הדבר נקלט גם בשכלם של אלו אשר לפני שמיעת הענין של "הבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו למעשה שמים וארץ", היו "כופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה*, שגם מצד הבריאה עצמה (ולא רק מצד גילוי האור מלמעלה) מגיעים לידי "וידעת" ש"אין עוד".

ועל ידי כך מתגלית האמת של "אין עוד", שגם ה"שמים ממעל ועל הארץ מתחת" בעצמם הם "אין עוד".

יב. אחדות ישראל - במהות ובמציאות הפרטית

כדי ליצור אחדות בעולם, צריכה להיות תחילה אחדות בישראל. בדומה לשני הענינים שהוזכרו לעיל לגבי המשכת האחדות בבריאה, כך גם לגבי האחדות בישראל:

כאשר שני אנשים, או יותר, מתאחדים, הרי ככל שתהא אחדותם גדולה, עדיין אין זו אחדות מוחלטת,

הערות

  1. 3. כמרז"ל (אבות רפ"ה) "והלא במאמר אחד יכול להבראות". וראה ע"ח ש' המלכים פ"ו. ד"ה פדה רנ"ט.
  2. 4. ראה שעהיוה"א ספ"א. פ"ז. פי"ב.
  3. 5. תהלים קיט, פט.
  4. 6. ואתחנן ד, לט.
  5. 7. ידיעת האדם מלמטה למעלה - שזוהי המעלה ד"וידעת גו' אין עוד" על "אתה הראת גו'", שלהיות שהידיעה ד"אין עוד" באה מצד המטה, הרי בזה מתבטא יותר אמיתית ענין היחוד (ע"ד הנ"ל הערה 42. וראה בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 5 ובהערה 6).
  6. 8. ראה שעהיוה"א רפ"ב.
  7. 9. ע"ד הידוע (לקו"ת אחרי כו, א. במדבר יג, ד. ועוד) שתחלה צ"ל "אלקינו" ואח"ב "מלך העולם". ולהעיר ג"כ ממחז"ל (ויק"ר פל"ו, ד. רש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. וראה גם ב"ר פ"א, ד): בראשית (שהכוונה על כל הבריאה) בשביל ישראל שנקראו ראשית.

מצוטט ב־4 עמודים

  1. לקוטי שיחות 151 לקו"ש ח"ט ע' 159
  2. לקוטי שיחות 12 לקו"ש ח"ט ע' 159
  3. תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 159
  4. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 159

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.