127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
גם מים שהיו לפני כן "למשמרת למי נדה", למרות שעתה אין הם שמורים.
כך הם נחלקים גם בביאור הפסוק "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה"::: רבי יוסי הגלילי סובר?י, ש"נערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס", כי "אשר לא ארשה" כולל רק את הפרט ש"לא נתארסה מעולם". ואילו רבי עקיבא סובר, שגם הפרט של נערה שנתארסה ונתגרשה נכלל ב"לא אורשה", ו"יש לה קנס...", כי לאחר שנתגרשה היא נמצאת במצב של "לא אורשה", למרות שהיתה פעם ארוסה.
וכך הם נחלקים - כל אחד לשיטתו - לגבי המשמעות של "הירא ורך הלבב": לפי שיטת רבי עקיבא, המבאר בכל מקום שהפסוק כולל בהרחבה כמה שיותר ענינים, יש לומר, ש"הירא ורך הלבב" כולל כל סוג של פחד. ואילו לפי שיטת רבי יוסי הגלילי, המבאר בכל מקום שהפסוק עוסק בענין אחד בלבד בדיוק ובצמצום, יש לומר, שגם "הירא ורך הלבב" כולל סוג אחד של פחד - "הירא מעבירות שבידו".
4 רבי עקיבא - מזכה ישראל הסבר נוסף לכך שרבי עקיבא אינו
מקבל את ההסבר "הירא מעבירות שבידו":
רבי עקיבא "רגיל לזכות את ישראל"", = וכיון שכל ימיו הוא
השתוקק להגיע למסירות נפש בפועל*, למרות שהדבר ימנע ממנו קיום תורה ומצוות כאן למטה*, מובן, שבראותו אצל יהודי כיוון של חזרה בתשובה - הדומה למסירות נפש* - הוא זיכה אותו מיד, אף כאשר התשובה עדיין לא גרמה לשיפור התנהגותו בפועל, ש"בל ישוב עוד לכסלה... ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו הן במצות עשה והן במצות לא תעשה""*.
לכן אין רבי עקיבא יכול להסביר, ש"הירא מעבירות שבידו" צריך לשוב מן המלחמה, כי כאשר היהודי ירא מהעבירות שבידו, הרי הוא חש שלא נהג כשורה, ויודע שמגיע לו על כך עונש, = ושהקדוש-ברוך-הוא = יכול להענישו ויענישנו על כך, והוא אינו חפץ בעונש שהוא תוצאה, גם לפי הרגשתו שלו, מהעבירה שהוא עבר - ואז הכרחי שהוא יגיע לידי חרטה על הגורם, על העבירה "הרהר תשובה"**. ואף אם לפעמים עדיין אין
הערות
- 1. תצא כב, כח.
- 2. כתובות לח, א.
- 3. שופטים ג
- 3. רש"י ד"ה שבקי' - סנה' קי, ב.
- 4. ברכות סא, ב. ומכיון שהשתוקק לזה - הרי "במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא כולו" (נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 130 הערה 29).
- 5. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 251 הערה 4, שאי"ז סותר להמבואר (בד"ה אח"מ תרמ"ט ובכ"מ) בענין ר"ע שנכנס בשלום ויצא בשלום. עיי"ש.
- 6. ראה לקו"ש ח"ו ע' 130 שם ובהנסמן שם.
- 7. לשון אדה"ז באגה"ת פ"א.
- 8. להעיר מבעה"ט כאן, ש"הירא מעבירות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.