68
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יי קיוס הקדושה - דוקא מלמטה
הבדל זה שבין תקופת הבית הראשון לתקופת הבית השני מתבטא, ככל הענינים של פנימיות התורה, גם בתורת הנגלה, ואף בהלכה.
מצד אחד, קדושת ארץ ישראל בתקופת בית שני היתה פחותה מתקופת בית ראשון. כפי שאנו רואים בהלכות מסויימות ?, וכן לגבי תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, שבזמן בית שני "במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה"*, ואילו בתקופת בית ראשון תקעו בשופר בראש השנה שחל בשבת9 בכל המדינה, ולא רק במקדש,
וכפי שמבאר זאת אדמו"ר הזקן", שההשפעה האלקית ה"נמשכת" על ידי
ואתחנן ג
- תקיעת השופר בראש השנה שחל בשבת היא בדרגה נעלית ביותר, שיכולה "להימשך" רק בבית המקדש"". ובכל זאת, בתקופת בית ראשון תקעו בשופר גם במדינה, כי אז חלה דרגת בית המקדש גם "בגבולין".
למרות זאת אנו מוצאים מצד שני, שקדושת ארץ ישראל שהיתה בתקופת בית ראשון בטלה לאחר החורבן, ואילו קדושת ארץ ישראל שהיתה בתקופת בית שני נשארה גם לאחר החורבן??.
ההסבר לכך הוא: דרגת הקדושה של ארץ ישראל בזמן בית ראשון אכן היתה נעלית יותר, אך קיום הקדושה - שלא תיפסק, ולא תילקח מהתחתון - הרי זה תלוי בזיכוך התחתון, ולכן היה זה בעיקר בזמן בית שני, כאשר הכניסה לארץ ישראל וקדושתה באו על ידי בורשל.
1 ע"פ נגלה טעם ההפרש בין "מקדש" ל"מדינה" בזה הוא לפי שאין שבות במקדש (רש"י שם ד"ה גזירה). ויש לתווך טעם זה עם הטעם שבלקו"ת שם (הובא בפנים) שבח" התענוג הנמשך ע"י שופר (שלמעלה מבחי' התענוג דשבת) "אינו שורה ומתלבש אלא בבינה כו'" שמאיר רק במקדש - כי מה שבזמן ב"ש הוצרכו לגזירות וסייגים כו' הוא לפי שלא האיר אז בחי' ה' עילאה דבינה, כמבואר בלקו"ת שם. ולכן במקדש עצמו, שגם בב"ש "הי יכול להיות גילוי בחי' בינה דאצילות", לא הוצרכו לגזירות, ולכן אין שבות במקדש.
הערות
- 7. ובפרט שלא נהג אז יובל (ראה ערכין לב, ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח) ובמילא - גם לא הדינים הנוהגים רק בזמן שהיובל נוהג (רמב"ם שם ה"ט).
- 2. ואף שבפשטות מצות יובל אינה תלוי' בביהמ"ק ובמעלת מדריגתו, ומה שבזמן ב"ש לא נהג יובל, הוא לפי שמצות יובל היא דוקא "בזמן שכל יושבי' עלי'" - הרי הענין ד"כל יושבי' עלי'" (בפנימיות הענינים) "הוא בחי' כעיר שחוברה לה יחדיו .. המשכת ה' עילאה בה' תתאה", ולפי שבחינה זו לא היתה בב"ש, לכן לא נהג אז יובל (לקו"ת ר"ה ס, סע"ב). - וצ"ע וביאור בהא דבסוף ב"ר ג"כ לא נהג יובל (ערכין לה, סע"ב).
- 8. ר"ה כט, ב. "וגזירה זו היתה בזמן בית שני כנודע בגמרא שרוב הגזירות כו' היו בזמן ב"ש דוקא" (לקו"ת ר"ה נז, ג).
- 9. אבל דעת הירוש' (ר"ה רפ"ד) משמע דמדאורייתא אין תוקעין בשבת (במדינה).
- 0. לקו"ת שם.
- 2. ראה תוי"ט עדיות פ"ח מ"ז שכוונת הרמב"ם שם במ"ש "וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שחחזיקו בה" [שלכן היא מקודשת גם עתה] היא ל"חזקה שהחזיקו מיד מלך פרס שנתן להם רשיון להחזיק בה". ע"ש.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 178 לקו"ש ח"ט ע' 68
- לקוטי שיחות 1103 לקו"ש ח"ט ע' 68
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.