39
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10\ לקוטי מלמדי תינוקות - פרנסה מבוססת
ההסבר לכך הוא:
על הפסוק"*: "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" מפרש רש"י (והוא מציין זאת במפורש, כי הדבר הכרחי לפי פשט הפסוק"), שבני שמעון יתפרנסו מהיותם סופרים ומלמדי תינוקות.
אילו נבאר את "ושננתם לבניך" כפשוטו, שכל אב מצווה ללמד את בניו בעצמוא, הרי המציאות של מלמדי תינוקות קיימת רק כאשר אין לילדים אב ר"ל, או כאשר האב הוא עם הארץ כה גדול, עד שאינו יכול ללמד אפילו תינוקות, או כאשר עובר ר"ל על מצות עשה של "ושננתם לבניך".
ומתעוררת השאלה: כיצד הבטיח יעקב אבינו לבני שמעון פרנסה בהיותם סופרים ומלמדי תינוקות, כאשר זוהי אפשרות כה מצומצמת? לכן הכרחל
ואתחנן א
להסביר שהמשמעות של "ושננתם לבניך" אינה כפשוטה. וכיון שאין חובת האב ללמוד תורה דוקא עם בניו שלו, מובן, שפרנסת שבט שמעון מבוססת, כי כל אב בודאי ישכור מלמד לבניו וישלם לו שכר לימוד (על אף שחובה זו אינה כתובה במפורש), בדיוק כפי שהוא דואג לצרכיהם האחרים של בניו.
דבר זה נלמד גם ממקומות אחרים: לפני כן אומר רש"י בפרשת ויחי "אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד". וכן בסוף אותה פרשה, על הפסוק "בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף":, אומר רש"י "שגידלן בין ברכיו", ונראה לומר, שכוונתו היא'י שלמד עמם תורה. ואם נבאר את "ושננתם לבניך" כפשוטו, הרי יתעורר הקושי: כיצד ייתכן שיעקב אבינו יטול מיוסף את מצות העשה של "ושננתם", ויוסף יטול זאת ממכיך""'? = (שהרי "רגיל" ו"שגידלן" - אין הכוונה למעשה חד פעמי, אלא לאופן הקבוע, ויוצא מכך שיעקב נטל את המצוה מיוסף, ויוסף - ממכיר).
ח. שאלת 'בן חמש למקראי' לאמיתו של דבר, אין כלל צורך בכל
הערות
- 6. ויחי מט, ז.
- 7. ההכרח לפירוש זה - ראה שיחת ש"פ ראה תשכ"ח. ושם, שמה שבני שמעון היו מלמדי תינוקות הוא גם לפי פירוש הראשון.
- 8. כי במצוה חיובית, אינה מועלת שליחות בדרך הפשט
- 4. [ושאני שחיטת קרבן פסח, שבה - שלוחו של אדם כמותו (פירש"י בא יב, ו), כי שם המדובר שיש לו זכות וכו' (דאין כל חיוב - ע"ד הפשט - על כאו"א. ואדרבא. וע"ד קיחתו, שאיש אחד לכל המשפחה)],
- 5. ובמילא א"א להאב לפטור עצמו מהחיוב דושננתם ע"י עשיית שליח, כמו שאינו יכול לפטור עצמו ע"י עשיית שליח מהחיוב ד"ודברת בם"; "וקשרתם"; "וכתבתם" ועוד הסמוכים ל"ושננתם".
- 9. מח, א.
- 0. ג כג.
- 1. כי גדלן כפשוטו, פשוט שהוריהם גדלו אותם.
- 31. שהרי יעקב ויוסף קיימו המצות עד שלא ניתנו (פרש"י וישלח לב, ה. ויחי מח, ט) ולא מצינו זה בבני אהרן והזקנים (ראה בפנים סו"ס וא"ו).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 314 לקו"ש ח"ט ע' 39
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 39
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.