314
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
218 לקוטי
ה. והנה, כללות הענין דשבת ר"ח (החיבור ד,תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם") מודגש במיוחד בשבת ר"ח זה -- שבת פ' וארא, ר"ח שבט:
,וארא* -- עניז הראי' -- מורה על תכלית ההתאמתות, ובלשון חז"ל3; ,אינה דומה שמיעה לראי"", שכן, ע* שמיעה בלבד (גם כששומע מאנשים כשרים ונאמנים) -- אין הדבר מתאמת אצלו לגמרי, כי אם, כאשר רואה את הדבר בעיניו ממשינ.
ומובן, שענין זה שייך -- בעיקר ובנקל יותר -- לעבודה ד,תמידים כסדרם" (שבת), כאמור, שמכיון שזוהי עבודה שהורגל בה תמיד, ,לא ישבותו"יי, נחקק הדבר בפנימיותו ביותר, ועד שמתאמת אצלו באופן של ראי"
ולעומת זאת, ענינו של חודש שבט -- קשור במיוחד עם העבודה ד,מוספים כהלכתם":
ידועיי שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב השבטים. ולכמה דעות'! -- הסדר הוא כסדר תולדותם של השבטים, ועפ"ז, חודש שבט, חודש הי"א, הוא כנגד שבטו של יוסף, שבט הי"א.
ש"פ ואוא, ו"ח שבט תשמ"ו
והרי ענינו של יוסף הוא -- כשמו -: ענין של הוספה**, כלומר, עבודה באופן של הוספה לגבי העבודה ע"ד הרגיל, ,מוספים כהלכתם"יי.
ונמצא, שבשבת ר"ח זה, שבת פ' וארא ר"ח שבט, מודגש יותר החיבור ד,תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" - הן מצד כללות הענין דשבת ר"ח, והן מצד ענינו הפרטי של שבת ר"ח זה"י.
ו והנה, כל האמור לע"ל אודות כללות הענין דשבת ר"ח וענינו הפרטי
ולהעיר, שגם התחלת ,משנה תורה" היא ,דברי תוכחות* (פרש"י ר"פ דברים), שהכוונה בהם - שיביאו לתשובה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 39), עניו יוסף (ראה הערה הקודמת).
הערות
- 1. ראה מכילתא יתרו יט, ט. ועוד.
- 3. ולהעיר, שענין זה הוא בטבעו של כאו"א מישראל -- כמשינ (ריש פרשתנו ובפרש"י) ,וארא אל האכות", ומצד טבע הבריאה -- ,האב זוכה לבן כו'" (עדיות פ"ב מ"ט), כמבואר בתו"א ריש פרשתנו ש,בחי' האבות היא ירושה לבניהם אחריהם בכל דור ודור", ולכן, ,תמיד יש בתי' זו (,וארא") בכל זמן בכל אדם"
- 4. ראה טור או"ח סו"ס תיז. קה"י אות יו"ד ערך ייב חדשים וי"ב שבטים. תו*א שמות מט, ד. אוה"ת בראשית כז, א-ב. שמות ע' כט. ועוד.
- 5. סי" יעב"ץ ש' הגיא. ,דבר יום ביומו* (לפני חודש שבט) -- מאמר ,מה יפית* (דרוש האחד עשר). וראה לעיל ע' 90 ואילך.
- 6. ויומתק יותר (השייכות לראש חודט) ע"פ פיי הצ"צ (לקמן ס"ו) שההוספה ד,יוסף* הו"ע עבוד התשובה, הפיכת ,אחר" ל,בן" -- כי ההפיכה מזדונות (,אחר") לזכיות (,בן") היא חידוש גמור שאינו ע"פ (ואדרבא -- היפך) סדר השתלי, ונעשה רק ע*י עבודת ישראל, בדוגמת החידוש דראש חודש, כנ"ל ס"א. ולהעיר, שגם ר"ח קשור עם ענין התשובה -- ,,הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח" (חולין שם. וראה אוה"ת בראשית ט, ב ואילך).
- 7. וגם הענין ד,משנה תורה" שהתחלתו בר"ח שבט (כדלקמן ס"ו) שייך ל,מוספים" -- התחדשות, כדלקמן הערה 1,
- 8. להעיר גם ע"ד הקשר לשיעור היומי ברמב*ם (להמנהג הפשוט דג' פרקים ליום) -- סיום הלכות שלוחין ושותפין -- בעבודת האדם: ,שלוחין" - קאי על נש"י, שלוחו של אדם העליון כמותו, שעי"ז בכחם לעשות את המצוות -- כבדו את המצוות שהן שלוחי (ראה לקו"ת ר"פ ויקרא). וענין זה הוא מצד טבע הבריאה -- ,תמידים כסדרם"; וע"י העבודה בפועל -- נעשים ,שותפין", מכיון שפועל חידוש בבריאה* -- ,מוספים כהלכתם".
- 8. החדה
- 9. *) ראה לקוש ח"ור ע' 23 הע" 73 דעני .עשותף
- 10. להקביה במעדב" (שבת קיט. רע"ב) הוא שפועל חידוש גמור בבריאה -- בדוגמת חידוש הבריאה ע"י הקב"ה. בריאת יש מאין. שלכן. .נעשה שותף להקב"ה". שותפין שוים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.