5

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

למלחמה", שפלוגת החלוץ כולה, של בני גד ובני ראובן, היתה קודמת לכל שאר ישראל5.

ו בפרשת מטות מובנת הסיבה להצעה "נחלצ..."

לפי האמור לעיל יובן הבדל נוסף בפירוש רש"י בפסוקנו לעומת פירושו בפרשת מטות: בפרשתנו אומר רש"י "לפי שהיו גבורים". כלומר, "שהיו גבורים" הוא הטעם להליכתם "לפני אחיכם". לעומת זאת, בפרשת מטות אומר רש"י "מתוך שגבורים היו" - שמפני היותם גבורים הם יכלו להציע את עצמם להיות ראשונים, ושהצעתם תתקבל. שהרי מובן, שאילו הם לא היו גבורים, לא היו מאפשרים להם לצעוד בראש המלחמה. אך מהו הטעם לרצונם להיות ראשונים במלחמה - את זאת אין רש"י אומר.

ההסבר לכך הוא:

בפרשת מטות מסופר, שבני גד ובני ראובן באו אל משה ואמרו "אל תעבירנו את הירדן", ושעל כך השיב להם משה "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה, ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ...". לאחר מכן נאמר, שהם השיבו לדברי

משה: אדרבה, לא זו בלבד שנצא למלחמה עם כל ישראל, אלא יותר מכך "נחלץ חשים לפני בני ישראל".

אם כך, הסיבה להצעתם ללכת לפני בני ישראל מובנת מהשתלשלות הענינים בפרשה עצמה: כיון שלפני כן הם אמרו "אל תעבירנו את הירדן",

ובמיוחד כאשר אי רצונם להיכנס לארץ ישראל התחיל מהוריהם - כדברי משה "כה עשו אבותיכם"* - שהרי, לכאורה, מדוע חשוב לציין מי עשה זאת? (וכן אחר כך "קמתם תחת אבותיכם..."':) - אשר "האב מוריש לבנו"?: -

לכן אילו הם היו יוצאים למלחמה כשאר בני ישראל, הם עדיין לא היו מוכיחים שהם עקרו אצלם מן השורש'* את הענץ שהגיע מ"אבותיכם"**. ועל-אחת "כמה-וכמה,

הערות

  1. 0. שם, ח.
  2. 1. שם, יד.
  3. 2. ראה עדיות פ"ב מ"ט ובפיה"מ להרמב"ם שם. וגם בפשטות מובן שתכונות וטבעי הבן באים בירושה מהאבות - שזהו הטעם בפשטות ד"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני גו'" (ח"ש כד, ג).
  4. 3. ובזה יומתק סדר הטענות (במטות שם) מן הקל אל הכבד: א) (לא חוטאים ולא מחטיאים, בכ"ז) האחיכם יבואו גו'; ב) ולמה תניאון גו' - וכפירש"י שם (לב, ז) "שיהיו סבורים שאתם יראים כו'" (לא חוטאים, אבל מחטיאים). ג) כה עשו אבותיכם (שהיו "יראים" והאב מוריש לבנו - חוטאים) גו' ויניאו גו' (ודאי שיחטיאו ולא רק חשש).
  5. 4. ברמב"ן שם "משה חשד אותם .. ולכן ענו אותו חלילה שנירא מהם אבל נעבור חלוצים כו'". ומשמע מדבריו שגם בתחילה רצו לעבור את הירדן. אבל בפשטות, קשה לומר שמשה לא הבין

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 24 לקו"ש ח"ט ע' 5
  2. לקוטי שיחות 228 לקו"ש ח"ט ע' 5

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.