228
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
8 לקוטי
א. "הכנענית" - כינוי לדינה
על הפסוק "ובני שמעון..."', אומר רש"י: "בן הכנענית - בן דינה שנבעלה לכנעני", שמשמעות המלה "הכנענית" כאן איננה כפשוטה, אלא כוונת הפסוק היא לדינה, הנקראת "כנענית" משום ש"נבעלה לכנעני":, ולאחר מכן מוסיף רש"י ואומר: "כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת, עד שנשבע לה שמעון שישאנה".
בכך אין מובן:
א) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המלה "בן הכנענית", וכן בפירושו הוא אומר לאחר מכן "בן דינה וכו" - כאשר פירושו אינו קשור כלל,
לכאורה, למלה "בן", אלא רק למלה "הכנענית"?
ב) מנין לומד רש"י בפירוש זה, שבמלה "הכנענית" אין הכוונה כאן לכנענית ממש, אלא רק ל"נבעלה לבנעני"3?
1) פרשתנו מו, יו"ד.
2) ואף שבשכם נאמר (וישלח לד, ב) "שכם בן חמור החוי" - הרי כל ז' האומות נקראים כנענים (רש"י בא יג, ה). וראה גם לעיל נח יו"ד, טו ואילך.
3 בגו"א כאן (וכ"ה ברא"ם): "שאין לומר כנענית ממש, אפשר כי אברהם צוה שלא יקח בנו מבנות הכנעניים ויעקב מניח את שמעון ליקח כנענית, אלא בן דינה" (וראה להלן שיחה ב' לפ' ויחי ע' 261 ואילך, שזהו גם אחת ההוכחות של רש"י (וישב לז, לה) לפרש (בפירושו הראשון - העיקרי) כדעת ר"י ש"אחיות תאומות נולדו כו' ונשאום", ו(שם לח,
ג) מדוע חשוב להזכיר בענין של
ב) "כנעני - תגרא", כמבואר שם הערה 5, 34 - אבל ראה שם בשוה"ג להערה 34),
- אבל אינו מובן, שהרי הי' אפשר לפרש כאן "כנענית - תגרית" (וכמו שהקשה הרא"ם כאן. ומ"ש הרא"ם שההוכחה הוא ממ"ש "ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו" (כבב"ר פ"פ, יא) - (א) אינו נזכר כלל בפירש"י. (ב) באם דיוק רש"י הוא. מ"ויקחו", הוצרך לפרש זה שם - בפ' וישלח).
גם אין לומר שמה שמפרש רש"י "בן דינה כו'" הוא לפי פירושו השני שבפ' וישב (לז, לה) "כנעניות היו"*, שלפי"ז קשה: מכיון שכולן היו בני כנעניות למה כתיב גבי שאול כנענית יותר מבכולן (ראה בגו"א וש"ח כאן. וראה גם רא"ם ויחי נ, יג) - ואדרבא - זהו היפך דרך הפשט לפרש שבכל אלה שהיו בני כנעניות - לא הוזכר זה, ודוקא שאול שהי' בן בתו של יעקב מכנהו "בן הכנענית" מפני שדינה נאנסה ע"י כנעני!
ונוסף לזה: ממ"ש רש"י (ויחי ב, יג) שיעקב צוה "אל ישא אחד מבניכם כו' שהם מבנות כנען" [והוציא את כל השבטים (לבד מנשה ואפרים), וכמפורש ברש"י שם "וקבע להם מקום ג' למזרח וכן לד' רוחות"], מוכח שגם שאול הי' בן כנענית.
ודוחק לומר, שמכיון שהוציא את שאר בני השבטים, הוציא משו"ז את כל בני בניו - גם את שאול (ושלה) [ושאני מנשה ואפרים ש"לי הם - בחשבון שאר בני" (ויחי מח, ה ופרש"י שם)], כי
(א) באם שאול (ושלה) לא היו מבנות כנען
הערות
- 1. *) וכמו שמצינו שלאחרי שרש"י מביא כמה פירושים באיזה ענין, מפרש הוא לפעמים אח"כ לפר פירוש אחד בלבד (ראה לקו"ש ח"ט ע' 5 הערה 18) - מפני שלשאר הפירושים אין הכתוב זקוק לביאור כי מובן הוא מעצמו וכיו"ב. וגם בענין זה עצמ - הפירוש "כנעני - תגרא" (וישב לח, ב) הוא רק אליבא דר"י, והפי" "שהם מבנות כנען" (ויחי נ, יג) הוא רק אליבא דר"נ (וכמבואר בארוכה להלן בשיחה ב' לפ' ויחי
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 228
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 228
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.