24
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
בראשית ג
א "וכל אלקים ביוס השביעלניי
בפסוק "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה... '", אומר רש"י? על המלים "יכל אלקים ביום השביעי":: "רבי שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקדוש-ברוך-הוא שיודע עתיו ורגעיו
1) פרשתנו ב, ב.
2 מב"ר פ"י, ט.
בש"ח כאן (וראה גם רא"ם כאן ד"ה דבר אחר בסופו) "דק"ל דויכל אלקים ביום השביעי משמע שעדיין עשה מלאכה ביום השביעי... ואח"כ כתיב וישבות ביום השביעי משמע שלא הי' עושה בו מלאכה כלל". אבל
א) לפי"ז הו"ל לרש"י להעתיק (לפני פירושו) גם את התיבות "וישבות ביום השביעי" או עכ"פ לרמזם ב"וגו'".
ב) "זישבות ביום השביעי" הי' אפשר לפרש שהוא בשעות אלו שלאחרי "ויכל".
ג) אפילו באם יש הכרח שפירוש "וישבות ביום השביעי" הוא בכל יום השביעי - בכדי לתרץ הסתירה שבכתוב. מ"ויכל גו' ביום השביעי" ל"וישבות ביום השביעי" הי' מספיק שיכתוב "נכנס בו כו' ונראה כאילו כו'", ולא לכתוב "בו"ד כו' והקב"ה שיודע עתיו ורגעיו" (שהוא טעם על זה שלא הפסיק מלאכתו לפני יום השביעי).
ולכן צ"ל, שהקושיות שרש"י בא לתרצן הן בהתיבות "ויכל אלקים ביום השביעי" (שמעתיק לפני פירושו): 1) זהו בסתירה למש"כ ב' פסוקים לפנ"ז ד"כל אשר עשה" - גמר מעשה בראשית = הי ביום הששי. 2) בפסוק לפניו כבר נאמר ויכולו השמים גו' - ומאי קמ"ל כאן. 3) ב"ויכולו גו" - לא נאמר ע"י מי (כי מובן הוא) ולמה כאן מוסיף "אלקים"? וכ"ז מתורץ ע"י שר"ש אומר כו" - שכתוב זה מפרט אופן גמר מע"ב - כדלקמן בפנים.
נכנס בו כחוט השערה". ולאחר מכן מוסיף רש"י "ונראה כאילו כילה...", כדלהלן בסעיף ב'.
יש להבין:
א) מכך שתחילה אומר רש"י בפשטות "ונכנס בו... " ורק לאחר מכן הוא אומר "ונראה כאילו", וכן אינו מסיים ב"נכנס" אלא "כילה", מוכח', שבמלים "נכנס בו..." כוונתו לומר, שהקדושדברוך-הוא אכן נכנס ליום השביעי כחוט השערה", ולא ש"נראה כאילו" הוא נכנס לשבת כחוט השערה*, והוא מפרש שב"ויכל ביום
הערות
- 4. ואין לומר שמ"ש רש"י ונראה כאילו כו' לאחרי "נכנס בו כו'", הוא לפי שמכיון שכותב "ר"ש אומר", לכן מעתיק את לשונו של ר"ש מב"ר שם ואח"כ מפרשו שהכוונה ב"נכנס בו כו'" היא "נראה כאילו", כי
- 2. (א) דרכו של רש"י, גם כאשר כותב פירוש בשם אומרו - לדייק בתוכן אבל לא בלשון האומר. וכותב מלכתחילה לשון המתאים ע"פ דרך הפשט (ולא להעתיק לשון שאפשר לטעות בכוונתו ולפרשו אח"כ). ולהעיר אשר אפילו בנוגע לקראי דתנ"ך נוהג. כן*. (ב) תוכן פי' ר"ש בב"ר שם ב"נכנס בו כחוט השערה" הוא (לא שנראה כאילו נכנס, כ"א) שנכנס בו אליבא דאמת (כדלקמן הערה 27), ולכן אין לומר שרש"י יכתוב בשם ר"₪ שלא נכנס בו כחוט השערה ורק נראה כאילו נכנס.
- 65. ומ"ש אח"כ "ונראה כאילו כו'", הכוונה היא שע"י ש"נכנס בו כחוט השערה", "נראה כאילו כלה בו ביום" - במשך היום (אחר שנכנס כבר), כדלקמן ס"ב. וראה לקמן הערה 9.
- 4. *) ראה לקו"ש ח"ט ע' 5 הערה 25 - בשוה"ג; שם ע' 34 הערה 7
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 59 לקו"ש ח"ה ע' 24
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 24
- תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 24
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.