158
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
159 לקוטי ה"הפסד", כלשון הרמב"ם, במקרה של בועל ארמית, שאינו קיים בחטאים אחרים - מפני החיות שהוא מעביר ר"ל לגויים, ענין זה קיים רק בשעת מעשה, כדלעיל.
ולכן קיים הדין של "קנאין פוגעין בו" דוקא לפני שפירש, כי פגיעת הקנאין קשורה ל"הפסד" בחטא של בועל ארמית*, הקיים רק בשעת מעשה, כדלעיל.
יא. כוחו של *הודי - מעל לתורה
לפי האמור לעיל אפשר לבאר מדוע לא נמסרה חובת המיתה של הבועל ארמית לבית דין, ככל שאר חיובי מיתה, אלא לקנאין:
הבחירה שנמסרה ליהודי מצד התורה היא אפשרותו לבחור "את החיים ואת הטוב"*, או ח"ו את ההיפך - "את המות ואת הרע"*, אך לא להפוך רע לטוב או טוב לרע.
זהו ההסבר לכך שתשובה נעלית מתורה", כי מצד התורה אין הזדונות נהפכים לטוב*, ודוקא בכוחו של
בלק ג
יהודי, אשר ישראל קדמו לתורה*, להפוך גם זדונות לזכויות*.
וכשם שהדבר לגבי זדונות הנעשים לו כזכיות, כך גם, ובקל-וחומר", לגבי הפיכת הטוב לרע, הנגרם על ידי חטא של בועל ארמית: בבחירה זו של יהודי מתבטא שרש הנשמות, כפי שהן מושרשות מעצמות - מעל התורה?, שמצד "מי יאמר לך מה תפעל"6, יש בכוחו של יהודי ליטול את כח האיןסוף ולהוליד באמצעותו את מי ש"מסיר אותו מלהיות אחרי ה'".
לכן גם העונש על חטא זה - שהרי עונש הוא בהתאם לפגם% - לא נמסר לבית דין הפוסקים על-פי התורה, אלא ל"קנאין", ליהודים המוסרים נפשם על
הערות
- 5. כדלקמן סעיף יא.
- 6. לשון הכתוב (נצבים ל, טו).
- 7. שלכן, המענה "יעשה תשובה ויתכפר לו" בא דוקא מהקב"ה (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ילקו"ש תהלים כה. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 342 ואילך).
- 8. ולכן מענה התורה היא "יביא קרבן ויתכפר לו" (מדרש), כי קרבן מכפר על השוגג (ד"ה דרשו (בסה"מ קונטרסים ח"א) תרצ"א פ"ב). וגם לפי גירסת הילקוט (שם) "יביא אשם ויתכפר לו"
- 5. שאשם בא על המזיד - זהו דוקא כשעושה תשובה, וע"י תשובה זו נעשים הזדונות כשגגות ואז מהני הקרבן (אוה"ת יו"כ ס"ע א'תקנז ואילך. וראה סי המצות להצ"צ מצות עגלה ערופה). וראה לקו"ש שם ע' 132 בהערה, שגם תשובה זו היא למעלה מהתורה ורק שמתגלית על ידה. עיי"ש. וראה לקמן הערה 65.
- 9. ב"ר פ"א, ד. לקו"ת שה"ש טז, ב. ובכ"מ.
- 0. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 23, שהכח שבתשובה להפוך זדונות לזכיות הוא - לפי שהיא באה מצד עצם הנשמה. וש"
- 1. שהרי מה שזדונות נעשים כזכיות הכוונה היא - לניצוצות הקדושה שבהם (ראה לקו"ש ח"ז שם); ואילו בבועל ארמית, הרי עושה מכח הקדושה שבו - רע ועובד כוכבים גמור.
- 2. אלא שמ"מ, מכיון שגילוי כל ענין הוא ע"י "תורה אור", נאמר בתורה גם "כי יסיר את בנך".
- 10. ואולי י"ל, שההפרש בין בחירה זו לכללות ענין הבחירה (שנלקחה מבחי' גבוה מאד), הוא דוגמת ההפרש דקנאין פוגעין לכללות ענין המס"נ (ראה לקמן הערה 65).
- 3. נוסח תפלת נעילה דיו"כ.
- 4. תניא פכ"ד בהגהה.
מצוטט ב־2 עמודים
- מאמרי אדה"ז קמז לקו"ש ח"ח ע' 158
- לקוטי שיחות 152 לקו"ש ח"ח ע' 158
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.