87

כאשר הוא עדיין בן תשעים ותשע שנים, הוא פחות, אפילו בדרגה אחת, מ"בן מאה", עליו להיזהר מהעלם העולם.

ג. בג'ל תשעים ותשע - המעלה העיקרית

ענין נוסף בכך:

אדם הראשון נצטווה על שש מצוות. אצל נח נוספה מצוה שביעית. לאברהם אבינו ניתנה מצות מילה''. וכיון שמצות מילה התחדשה על ידי אברהם אבינו, מובן שמצוה זו מבטאת את מהותו העיקרית של אברהם.

מכך מובן, שהחלטתו של אברהם בגיל תשעים ותשע שנים שעליו למול את עצמו, מצביעה על כך שלאחר כל עבודתו עדיין חסר הענין העיקרי (ולא זו בלבד שהוא צריך להוסיף "משהו" על העבודה אשר עבד במשך תשעים ותשע שנים ברציפות).

ויותר מכך: מעתה יהיו כל מעשיו, כל סוג עבודה שהיא, באופן אחר לחלוטין,

כדברי חז"ל+': "והיה תמים וכו' - בדבר הזה (על ידי המילה) תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני" - שמעלת התמים על פני בעל מום היא בכללות5, ולא רק באיבר שבו ישנו המום.

כ' מרדיחשון שיחות 59

ד. מצות מילה דומה למצוות שלאחר מתן תורה

יש בכך ענין עמוק יותר:

כבר הוסבר פעמים רבות5, שאמנם, המצוות שאנו מקיימים לאחר מתן תורה נעלות הרבה יותר מהמצוות שקיימו האבות, כנאמר במדרש": "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו - שמן תורק

שמך", את המצוות שקיימו האבות הם עשו בכוח עצמם (כולל את הנאמר,

שאברהם התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר וכו'*'), ולכן (א) "נמשכת" על ידן רק הארה של אלקות, ולא עצם האלקות. ולפיכך (ב) מצוות אלו לא קבעו את קדושת המצוה בפנימיות ובגלויי בדברים הגשמיים שבהם קויימה המצוה, באופן שהקדושה תישמר בהם בגלוי גם לאחר קיום המצוה.

לעומת זאת, המצוות שלאחר מתן תורה (א) יש בהן כוח עצמותו,